צור קשר

    הנני מאשר/ת קבלת דיוור ו/או חומר פרסומי מחברת AVIV AMCG

העולם מחר יהיה שונה מאוד עבור התעשייה הישראלית

העולם מחר יהיה שונה מאוד עבור התעשייה הישראלית

מאת: בעז דנילוב, שותף, מנהל פעילות אסטרטגיה ועסקים

אנחנו עומדים לפני נקודת מפנה, התממשותה של מהפכה טכנולוגית – דיגיטלית – עסקית שתשנה באופן משמעותי, את הדרך שבה אנשים חיים, עובדים, צורכים ומתקשרים זה עם זה. השינוי יהיה משמעותי ורב מימדי, העולם מחר יהיה שונה מהותית מהמוכר והידוע.

המהפכה התעשייתית הראשונה התרחשה כאשר מיכון הייצור על ידי שימוש במים ובכוח הקיטור הפך נפוץ. המהפכה התעשייתית השנייה התרחשה כאשר החשמל שימש בייצור המוני באופן נרחב. המהפכה התעשייתית השלישית התפתחה כאשר השימוש באלקטרוניקה וטכנולוגיית מידע הביא לאוטומציה של הייצור. כעת, מתפתחת מהפכה תעשייתית רביעית על כתפיה של השלישית – המהפכה הדיגיטלית המתרחשת מאז אמצע המאה הקודמת, והיא מאופיינת בשילוב של טכנולוגיות שמטשטשות את הקווים בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי והביולוגי.

קצב ההתפתחות של התהליכים הטכנולוגיים ובעיקר העסקיים המהווים את המהפכה הרביעית מהיר ביותר. כמעט כל ענף וסקטור עסקי עוברים תהליכי "שיבוש" של מודלים עסקיים ושל תהליכי יצירת ערך. הרוחב והעומק של השינויים הללו מבשרים על שינויים במערכות שלמות של יצירת ערך ושל ניהול.

מיליארדי אנשים מחוברים ביניהם כיום באמצעות מכשירים ניידים בעלי כוח עיבוד מידע חסר תקדים, כושר אחסון ונגישות חסרת תקדים למידע וידע. היכולות האלה יגדלו משמעותית בזכות פריצות דרך טכנולוגיות המתרחשות בתחומים כמו בינה מלאכותית, רובוטיקה, האינטרנט של הדברים, כלי רכב אוטונומיים, מדפסות תלת ממד, ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, מדעי החומר, אחסון אנרגיה ומחשוב קוונטי.

הבינה המלאכותית נפוצה כיום יותר ויותר. מכוניות עם מערכות התראה ובקרה על איכות הנהיגה והסכנות בדרך ובעתיד הקרוב אף מכוניות ללא נהג, כלי טייס בלתי מאוישים, ולעזרים וירטואליים ותוכנות תרגום או ניהול השקעות אוטומטי.

כוח המחשוב הגדל והזמינות של כמויות עצומות של מידע מקדמים טכנולוגיות חדשות – החל מתוכנות לגילוי תרופות חדשות ועד אלגוריתמים המשמשים לחיזוי תחומי העניין התרבותיים שלנו. טכנולוגיות של ייצור דיגיטלי מתקשרות עם העולם הביולוגי על בסיס יומיומי. מהנדסים, מעצבים ואדריכלים משלבים תכנון ממוחשב, הנדסת חומרים וביולוגיה סינתטית לכדי סימביוזה בין מיקרו-אורגניזמים, גוף האדם, והמוצרים שאנחנו צורכים.

אתגרים והזדמנויות

כמו המהפכה שקדמה לה, למהפכה התעשייתית הרביעית יש פוטנציאל להגדיל את רמות ההכנסה בעולם ולשפר את איכות החיים של האוכלוסייה. עד היום, מי שהרוויח ממנה יותר מכל היו צרכנים שיכולים להרשות לעצמם גישה לעולם הדיגיטלי. הטכנולוגיה מאפשרת ליצור מוצרים ושירותים חדשים, שמגדילים את היעילות ואת ההנאה הצרכנית. הזמנת מונית או טיסה, רכישת מוצר, ביצוע תשלום, האזנה למוזיקה, צפייה בסרט או השתתפות במשחק – את כל אלה ניתן לבצע היום בזמן אמת ובלחיצת כפתור.

חידושים טכנולוגיים מובילים גם לשינויים מהותיים בצד ההיצע, עם תועלות ארוכות טווח במונחי יעילות ופריון. עלויות התחבורה והתקשורת יירדו, הלוגיסטיקה ושרשראות אספקה הגלובליות יתייעלו ועלות המסחר תלך ותפחת. כל אלה יפתחו שווקים חדשים ויניעו צמיחה כלכלית.

לתעשייה הישראלית הדואלית אתגר כפול. התעשייה הישראלית המייצאת הגלובלית, תאלץ להתמודד עם מאפייני תחרות חדשים בשווקי היעד. גמישות, וזריזות ישראלית, שהיוו תמיד בסיס יתרון תחרותי לתעשייה הישראלית המייצאת, עשויים שלא להספיק בעולם שבו מבנה התחרות והצעת הערך המוכרים, משתבשים ונוצרים מודלים עסקיים חדשים.

התעשייה הישראלית המתבססת על יתרונות תחרותיים של מקומיות, והמתאפיינת בהרכב של מפעלים קטנים ובינוניים — בעיקר בתחומי הטקסטיל, העץ, הפלסטיק, הגומי, המזון, המתכת, חומרי הבניין, כלי הרכב והמנועים עשויה לאבד את יתרון המקומיות והחיסרון שיש לה בדרך כלל בתחומי היעילות והפריון, עלול להפוך למכריע.

ההשפעה על הצעת הערך העסקית

בכל הענפים, הטכנולוגיות המרכיבות את המהפכה התעשייתית הרביעית ישפיעו השפעה ניכרת ומשבשת על שרשראות הערך הענפיות, על עצם הקיום של חלק מהעסקים היצרנים ועל המבנה שלהם בשל שלושה תהליכי שיבוש:

• הציפיות של לקוחות צרכניים ועסקיים
דרך ומהות השיפור של מוצרים ועל שיתוף פעולה בחדשנות ליצירת מוצרים חדשים
מבנים ארגוניים של ארגונים עסקיים

בצד ההיצע, בענפים רבים ניתן לזהות טכנולוגיות חדשות היוצרות דרכים חדשות לתת מענה לצרכים קיימים וגורמות לשיבוש של ממש בשרשראות ערך של תעשייתיות קיימות. השינוי הזה נובע גם ממתחרים זריזים וחדשניים, אשר בזכות גישה לפלטפורמות דיגיטליות גלובליות של מחקר, פיתוח, שיווק, מכירות והפצה – יכולים לנשל, מהר מאי פעם, חברות המובילות כיום את השוק, גם אם הן מבוססות היטב, בזכות שיפור האיכות, המהירות או המחיר שבו הערך מגיע לצרכנים.

השינויים המשמעותיים משבשים גם את צד הביקוש – על רקע העלייה בשקיפות, המעורבות הגדלה והולכת של צרכנים ודפוסים חדשים של התנהגות צרכנים המתבססת על גישה גדלה לרשתות סלולר ולמידע.

פלטפורמות טכנולוגיות המספקות הן היצע והן ביקוש מתפתחות ומשנות לחלוטין מבנים של ענפים קיימים, או כמו אלה שניתן לזהות בכלכלת ה"שיתוף" או הכלכלה "על פי דרישה". פלטפורמות טכנולוגיות אלה, שהפכו לקלות לשימוש בזכות הטלפונים החכמים, מכנסות אנשים, נכסים ומידע – וכך יוצרות, תוך כדי תהליך, דרכים חדשות לגמרי לצרוך מוצרים ושירותים. בנוסף, הן מנמיכות את החסמים ליצירת עושר עבור עסקים ואנשים, ומשנות את הסביבה האישית ואת הסביבה המקצועית של עובדים. עסקי הפלטפורמות החדשים מתרבים במהירות וכוללים שירותים חדשים רבים, החל מכביסה ועד קניות, מביצוע מטלות שגרתיות ועד חניה, ממסרים ועד לנסיעות.

'קפיצת המדרגה' מדיגיטציה פשוטה (המהפכה התעשייתית השלישית) לחדשנות המבוססת על שילוב של טכנולוגיות (המהפכה התעשייתית הרביעית) יאלץ חברות לבחון מחדש את הדרך שבה הן עושות עסקים. עם זאת, השורה התחתונה נותרת ללא שינוי: מנהיגים עסקיים ומנהלים בכירים מוכרחים להבין את סביבתם המשתנה, לקרוא תיגר על ההנחות של צוותי ההנהלה שלהם ולחדש באופן קבוע, ללא הרף.

"את הדרך הנכונה נדרש ליצור, לא לחפש" – "The right in not to be found, but created"

הטכנולוגיה, השינויים והשיבושים שמגיעים בעקבותיה אינם כוחות חיצוניים, אשר לא ניתן להתכונן ולהשפיע על כיווני התפתחותם. כישראלים בעלי יכולת הובלה גלובלית בתחומים שונים נוכל לכוון את ההשפעות של ההתפתחות הטכנולוגית והעסקיות. התעשייה הישראלית יכולה ואף נדרשת לנצל את ההזדמנות, לעצב את המהפכה התעשייתית הרביעית ולכוון אותה.

על המנהלים הישראלים מוטל לגבש תובנות מהירות על הדרך שבה ישובש הענף בו הם פועלים. אין ענף שלא ישתנה משמעותית וישובש בעתיד הקרוב מאוד. בכול אחת מהמהפכות התעשייתיות הקודמות, עסקים שלא השכילו להצטרף למהפכה איבדו את היכולת התחרותית ונעלמו. הסיבה לכך שעסקים שמימשו את 'קפיצת המדרגה' הטכנולוגית העלו משמעותית את הפריון שלהם בצורה שלא הותירה סיכוי לעסקים שנשארו מאחור. התייעלות ושיפור פריון ואפקטיביות בדרכים מסורתיות, לא יספיקו להתמודד תחרותית כבר בעתיד הקרוב במרבית הענפים העסקיים.