צור קשר

    אני מסכים/ה שחברת AVIV AMCG תשתמש במידע שמסרתי לעיל למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה המופיעה בתקנון האתר. להסרה ממאגרי המידע ומרשימות הדיוור בעתיד, תוכל לפנות ל-avivamcg@avivamcg.com.

שוטף פלוס מי יודע כמה?

שוטף פלוס מי יודע כמה?

מאת: תומר חיו

מוסר תשלומים נמוך הינו מושג שהפך לדרך חיים בשוק הישראלי ותופעת ה"יהיה בסדר" לא פוסחת גם על תחום זה. מנתוני חברת דן אנד ברדסטריט שפורסמו לאחרונה מספר ימי האשראי עלה לרמת שיא של 99 יום. גם במשך הפיגור הנוסף בתשלום חלה קפיצה גדולה ל-25 יום. לפי התחזית, בשל הקפיצה במספר ימי הפיגור הנוסף, תהיה התארכות משמעותית במספר ימי האשראי בהסכמה, כך שניתן להניח שמוסר התשלומים בשנה הקרובה יהיה נמוך עוד יותר משנת 2013.

הציבור מצפה מהממשל להכתיב את חוקי התנהלות של השוק ולתת דוגמא אישית אך במקרה זה כמו בהרבה אחרים "צדיקים מלאכתם לא נעשית בידי אחרים" ושלוש פעמים בארבע השנים האחרונות הוגשו הצעות חוק בנושא, ולאחרונה שבהם בתחילת שנת 2014 כבר יש מתנגדים. עפ"י סקרים שנערכו בשנים האחרונות (ביניהם סקר של חברת BDI שנערך בין השנים 2011-2012) עולה כי מדינות אחרות בעולם מצליחות גם אחרת. במדינות האיחוד האירופי משך ימי האשראי בעסקות עם גופים ציבוריים, קצר משמעותית מהנהוג בישראל. כך למשל, בגרמניה ומדינות סקנדינביה ממוצע ימי האשראי עומד על כ-36 יום בלבד, באנגליה והולנד על כ-44 יום, באירלנד על כ-48 יום, בצרפת ממוצע ימי האשראי עומד על 28 ואילו בספרד על 86.

בשוק התשתיות ובדגש על שוק הנדל"ן יש ויכוחים רבים סביב נושא מוסר התשלומים, ולא פעם ראינו מקרים בהם חברות תובעות אחת את השנייה כדוגמת תביעות שהגישו קבלני משנה כנגד חברת א.דורי במהלך שנת 2013. אך המטריד מכל הוא שהמובילות במוסר התשלומים הלקוי ואלו אשר גורמות למרבית התסכול של הספקים בארץ הן הרשויות המקומיות. מוסר התשלומים שלהן הינו הגרוע מכל משרד הממשלה ומגיע לעיתים ל- 4-5 חודשים לתשלום חשבון. לאחרונה נתקלתי בחברת בת של אחת מהרשויות המקומיות בארץ שעיכבה תשלום ליועץ (בסכום הקטן מ-20 אלף ₪) מעל ל-12 חודשים בתירוצים הולכים וחוזרים כגון: החשבון לא עבר בקרה, מי שמטפל בחשבון איבד אותו, הכסף אותו היא אמורה לשלם לא התקבל מהרשות המקומית ועוד.

דוגמא נוספת שנתקלתי לאחרונה, משרד ממשלתי עיכב חשבון לספק שלו מכיוון שהאחראי על החשבונות היה בחופשה ועם חזרתו מחופשה בוצעו שינויים פיזיים במיקום המשרדים והטיפול בחשבון נדחה שוב. כך עברו להם למעלה מ-8 שבועות מבלי שהחשבון טופל, לא לדבר על שולם. כאבא ל-2 ילדים קטנים יוצא לי לראות מדי פעם הצגות, ונזכרתי לא מזמן בקטע הצגה בשם "גיבורי האור" בו שלושת הגיבורים שואלים: נו מה עושים? ומסתכלים אחד על השני…לבסוף "הגיבור" הראשי אומר: אה, אני צריך לתת את התשובה?

התשובה פשוטה למדי! אחד הדברים החשובים במוסר תשלומים הוא קיום שגרת בקרה תקציבית בארגון/רשות מקומית או בכל גוף ממשלתי אחר. בקרה תקציבית יעילה הינה אוסף פעולות שגרתיות המיועד לספק תמונת מצב על תוכנית העבודה כך שתאפשר העברת תשלומים בזמן בהתאם להתקדמות הפרוייקט/העבודה. במרבית גופי הממשל העוסקים בפרוייקטי תשתית ובינוי קיים תהליך מוסדר בו חשבונות שמתקבלים עוברים סבב של אישורים הכולל את המפקח בשטח, מנהל הפרוייקט, החברה המנהלת על שלל אישוריה, חברת בקרה חיצונית (בפרויקטים גדולים) ואישורים הנדרשים בגוף המאשר (המשרד הממשלתי האחראי) ולפעמים גם משרד האוצר. כמות הטרנזקציות מרגע קבלת החשבון ועד לאישורו היא בד"כ לא קטנה, מסורבלת, ופרוצה ללא מעט בעיות.

במסגרת תהליכי בקרה תקציבית ניתן לבצע מספר מהלכים לשיפור מוסר התשלומים:

בחינת הגדלת המקדמות הניתנות לביצוע בהתאם לגודל הפרוייקט, כנגד ערבות של המבצע.

צמצום סבב החתימות למינימום.

שימוש במערכות חכמות לקיצור הליכי הגשת החשבון – יש לא מעט גופים שעדיין עובדים עם ניירת וקלסרים והזמן של העברת המידע בסבב החתימות יכול להגיע למספר ימים לא מבוטל.

הכשרת כוח אדם לבדיקת חשבונות – מרבית החשבונות הגדולים בפרוייקטי תשתית דורשים בדיקה מעמיקה, בד"כ הנדסית. מומלץ לבחון הקמת גוף שיכשיר אנשים לבצע בדיקות מסוג זה ולא יסתמך רק על השוק הפרטי (בעיקר פרילנסרים שעובדים במקביל במספר פרויקטים וחברות) שיספק את הצרכים.

הגדרת נהלים אחידים, כולל לוחות זמנים להגשה ואישור חשבונות בכל משרדי הממשלה – מצריך תיאום בין מספר גופים ומערכות.

אישור חשבונות דיפרנציאלי כך שחשבונות נמוכים יעברו להליך מקוצר וחשבונות גבוהים יקבלו תהליך מיוחד.

בהנחה וההמלצות המפורטות לעיל ייושמו, אנו צפויים לראות שינוי במוסר התשלומים במשק. לא משנה מה יגידו לכם, התהליך שיהיה עלינו, ספקים, נותני שרות ולקוחות לעבור לא יהיה קל ואפילו קשה.

ארתור סי קלארק אמר פעם:
"אם מדען מכובד אך קשיש אומר שדבר כלשהו הינו אפשרי – כמעט תמיד הצדק איתו. אם הוא טוען שדבר כלשהו בלתי אפשרי –
קרוב למדי שהוא טועה".