צור קשר

    הנני מאשר/ת קבלת דיוור ו/או חומר פרסומי מחברת AVIV AMCG

מדוע פריון הוא מושג חשוב בכלכלה?

מדוע פריון הוא מושג חשוב בכלכלה?

מאת: בועז דנילוב, יועץ מנהל תחום אסטרטגיה ועסקים 

לפעמים, יש לחזור אל הבסיס אל מה שלכאורה מובן מאליו, מדוע הפריון הוא מושג חשוב בכלכלה. פול קרוגמן [1] טען [2]: "פריון איננו הכל. אולם בטווח הארוך הוא כמעט הכל. יכולתן של מדינות לשפר את רמת החיים שלהן לאורך זמן, תלויה באופן כמעט מוחלט ביכולתן להעלות את כמות התפוקה ביחס לתשומה". במשפט תמציתי זה, מזכיר פול קרוגמן את מהות הכלכלה ואת תכלית העיסוק המעשי והמחקרי בכלכלה. הכלכלה היא מכלול של פעולות המכוונת להשגת האמצעים החומריים הנדרשים לצורך קיומם ורווחתם של בני האדם. בעוד שמחקר כלכלי אקדמי, עוסק בעיקר ביחסים האנושיים והחברתיים הקשורים בהשגה ובחלוקה של אמצעים חומריים המיועדים לשמש לרווחת בני אדם, עיסוק מעשי בכלכלה מיועד לפעול להשגת אותם אמצעים.

ברמת המשק הלאומי, תכלית העיסוק המעשי בכלכלה בכלל, ופריון כחלק מכך, היא הרווחה של בני האדם המהווים את המשק הלאומי. ברמה של ענף כלכלי, תכלית העיסוק בפריון היא שיפור הרווחה הכלכלית של מי שמתפרנסים מאותו ענף כלכלי. ברמה של פירמה עסקית שיפור הפריון העסקי, משמעותו שיפור היכולת התחרותית והתוצאות העסקיות וכנגזרת משיפור יכולת ההשתכרות והרווחה של מי שמשתכר מאותה פירמה עסקית באופן ישיר, בעלי ההון – בעלי הפירמה העסקית, העובדים בפירמה העסקית והספקים הישירים. באופן עקיף נהנים משיפור הפריון בפרימה עסקית גם המשק הכלכלי באמצעות מיסים שהוא גובה מהרווחים של הפירמה העסקית והשכר של העובדים וספקים של מוצרים ושירותים שונים אשר צורכים בעלי הפירמה העסקית, העובדים והספקים.

פריון הוא, כמות התפוקה, שיוצרה על ידי יחידה אחת של תשומה. הגדרה כללית זאת מצריכה הבהרה של שני המושגים עליהם היא מתבססת, תפוקה ותשומה.

תפוקה – בראיה כלכלית חברתית, התפוקות המהותיות הינן מוצרים ושירותים (Goods), אשר נועדו להשביע את רצונם של בני אדם על ידי סיפוק צורכיהם ורווחתם. תפוקות המשמשות את בני האדם הינן תפוקות סופיות, אשר במהלך ייצורן הושקעו, תשומות המהוות תפוקות של שלבים קודמים בשרשרת של יצירת ערך ותועלת עבור בני האדם.
תשומה- תשומה (Input) הינה היקף השימוש במשאב בתהליך. ישנם שלושה משאבים בסיסיים, המהווים את שלושת גורמי הייצור הבסיסיים: הון, עבודה וקרקע.
הון- מכלול הנכסים העומדים לרשותו של האדם, או גוף כלשהו, שיש בהם כדי לשמש לצורך יצירת מוצר או הכנסה. בדרך כלל המושג הון מתייחס לכסף או גילום אחר שלו, המשמש או עשוי לשמש לצורך פעולה עסקית או פיננסית כלשהי.

כתשומה וגורם ייצור בסיסי ההון יכול לשמש לרכישת לציוד, מבנים חומרי גלם המשמשים בהליך ייצור של מוצרים ושירותים.

עבודה – היא היכולת של אדם לעסוק במלאכה אשר הינה בעלת ערך ותועלת, לעצמו או עבור אחרים. בהגדרתה הרחבה מציינת העבודה פעולה מסוימת המבוצעת כך שמבצע העבודה אינו זקוק לתוצאותיה הישירות, או שתוצאות אלו אינן המניע אשר הגדיר את פעולתו. לדוגמה. חקלאי לרוב אינו זקוק לכלל התוצרת החקלאית, אותה הוא מייצר או נגר אינו זקוק הוא עצמו לכלל הרהיטים שהוא מייצר. עבודה היא כל פעילות תכליתית, כלומר – שתכליתה מצויה בדבר מה אחר, אותו יש להשיג, שאינו קשור ישירות לתוצרי העבודה. לרוב עבודה היא פעילות שנעשית בתמורה לשכר. למעשה, כמעט כל הפעולות הפורמליות הקיימות בעולם המאורגן הן עבודות. אין הגדרה זו מחייבת כי העובד אינו נהנה מעבודתו או כי היא חסרת משמעות מלבד השכר אותו הוא מקבל, אלא שהשכר הוא העיקרון המגדיר את פעולתו. כתשומה וגורם ייצור בסיסי, יכולת העבודה משמשת בהליך ייצור של מוצרים ושירותים.

קרקע – הקרקע כגורם ייצור כוללת את כל הנכסים הטבעיים, קרקע ראויה לעיבוד, יערות, מקורות מים, מחצבים הניתנים לניצול לצורך ייצור מוצרים ושירותים. בשונה מנכס או הון פיזי ששואב את ערכו משיפורים הנעשים על ידי העבודה וכושר הארגון של האדם, הקרקע והמקורות הטבעיים משמשים נקודת מוצא לייצור ונדירותם מהווה מִגבלה. ניתן להגדיל את כמות הקרקע כמשאב וכגורם ייצור אך לצורך כך נדרש להשקיע, משאבים ומאמצים כגון, ייבוש הים, מפעלי ניקוז, השקייה וכדומה.


בתהליך העסקי, גורמי הייצור עוברים המרה לתועלת  –
ההון הפיננסי מאפשר רכישת הון פיזי, אשר ביחד עם עבודה וקרקע מאפשר להקים גוף עסקי, המייצר מוצרים. המוצרים נמכרים תמורת כסף .הכסף משמש לתשלום לגורמי הייצור הבסיסיים עבור תרומתם. עבור העבודה משולם שכר. עבור הקרקע משולם תשלום המכונה רנטה, ותגמול עבור הון הוא לרוב כספי ומהווה תשואה על ההון. דרך החלוקה של הכנסות הגוף העסקי בין ההון, העבודה והקרקע קשורה ביחסי הגומלין והכוח ביניהם והינה נושא מרכזי בכלכלה פוליטית.

איך הפריון משפיע על התועלת והרווחה הכלכלית חברתית?
הפריון של הגוף העסקי ושל גורמי הייצור המשמשים בו משפיע על היקף ההכנסות אותן מניב הגוף העסקי ואשר אותו ניתן לחלק. דרך החלוקה של הכנסות הגוף העסקי בין ההון, העבודה והקרקע, קשור כאמור ביחסי הגומלין והכוח ביניהם, אולם רמת היעילות והאפקטיביות משפיעה על "גודל העוגה" הניתנת לחלוקה. ככול שהפריון של כל אחד מגורמי הייצור, הוא גבוה יותר, כך גם הפריון של הגוף העסקי גבוה יותר ויש יותר משאבים לחלוקה.

לצורך הדגמת הרעיון, נביא דוגמא של אדם המבקש לחפור באר מים בחצר הבית. הוא מפרסם הודעה על הצורך ומקבל שלוש הצעות לתכנון וחפירת הבאר:
א. תשלום של 1,000 ₪ וסיום המשימה בתוך שעת עבודה אחת.
ב. תשלום של 500 ₪ וסיום המשימה בתוך חצי יום עבודה.
ג. תשלום של 200 ₪ וסיום המשימה בתוך שבוע עבודה.

מזמין העבודה יבחר בהצעה על פי שיקוליו, – עלות וזמן אספקה. ההבדל המהותי בין שלוש ההצעות, אשר מציעות ערך זהה של באר מים זהה, הוא בפריון של הגופים העסקיים שהציעו אותן והתועלת עבורם.ההצעה הראשונה, הייתה של חברת הנדסה עם כלים כבדים. ההצעה השנייה התקבלה מקבלן קטן עם מחפרון יחיד. וההצעה השלישית הוצעה על ידי פועל עצמאי שבבעלותו טוריה.

הפועל העצמאי מסוגל לייצר באר מים בשבוע. הקבלן עם המחפרון מסוגל לייצר כ 10 בארות בשבוע. ואילו החברה ההנדסית מסוגלת לייצר כ 40 בארות מים בשבוע. ואף התמורה הכספית לכול אחד מהמציעים הינה שונה, היות והמוצר המסופק הוא אומנם זהה – באר מים, אולם מאפייני השרות שונים – אספקה בתוך שעה לעומת הספקה בתוך שבוע.

בכול אחת מההצעות משוקעת בייצור באר המים עבודה והון – כלים הנדסיים, מחפרון או טוריה. הפריון הוא שונה לחלוטין.

פריון עסקי כולל
אולם מדידת הפריון איננה חזות הכל. במידה גודל השוק השנתי הוא 50 בארות מים, נראה ולא תהייה כדאיות להקים חברת הנדסה גדולה רק לצורך ייצור בארות מים. גם מחפרון, נראה מיותר. אולם במידה והשוק השנתי הוא של 500 או אף 1,000 בארות מים נראה שיש פוטנציאל לאפקטיביות וכדאיות בהשקעה באמצעים לשיפור הפריון של הגופים העסקיים הפועלים בשוק בארות המים.

בהינתן שוק בארות מים גדול, הכנסתו של הפועל עם הטורייה יכולה להגיע ל 800 ₪ בחודש. ואילו הכנסתו של הקבלן עם המחפרון יכולה להגיע ל 20,000 ₪ בשבוע וההכנסה של חברת ההנדסה יכולה להגיע ל 160 אלף ₪ בחודש. הבעלים של חברת ההנדסה, צריך לממן את רכישת הציוד ההנדסי ותחזוקתו. כמוהו גם הקבלן צריך לממן את רכישת ותחזוקת המחפרון. הכדאיות שלהם קשורה בגודל השוק וברמות המחירים. בשוק קטן, הפריון הגבוהה של החברה ההנדסית והקבלן כגופים עסקיים לא יביא להם תועלת. בשוק גדול רמת הרווחה הכלכלית שלהם תהייה גבוהה משמעותית מזו של הפועל עם הטורייה.


פריון עסקי כולל CBP – Comprehensive Business Productivity
הינה תפיסה ניהולית חדשנית שפותחה על ידי קבוצת הייעוץ והניהול AVIV AMCG הכוללת מתודולוגיה, כלים לניתוח רחב ומעמיק ולבקרה ניהולית ואסטרטגית על פריון כלל המשאבים המשמשים את הארגון העסקי, ליצירת ערך עבור לקוחותיו ולביסוס יתרון תחרותי.

תפיסת ה- CBP מרחיבה את ההגדרה והשימוש הקלאסי במדד הפריון ובוחנת בצורה רחבה את האפקטיביות הכוללת על ידי כימות הפריון וערך התרומה של השימוש במשאבי הארגון העסקי:
– נכסים ואמצעים כדוגמת נכסי ייצור, לוגיסטיקה וטכנולוגיה ומשאבים כדוגמת הון חוזר, מותג, מוניטין.
– משאבי החדשנות כדוגמת מתקנים, חומרים ומשאבי אנוש המושקעים במחקר ופיתוח.
– הון אנושי כוח אדם ישיר, עקיף ומטה.

תפיסת ה CBP מדגישה את ההתאמה הייחודית של מדידת הפריון וערך התרומה של המשאבים לאור הענף העסקי הרלוונטי, האסטרטגיה התחרותית והיעדים העסקיים המסוימים:
הענף העסקי והמגזר העסקי – עתיר חומר, הון, עבודה, רמה טכנולוגית.
האסטרטגיה התחרותית – בסיס יתרון תחרותי של מחיר, גמישות, איכות.
היעדים העסקיים – שימור או הרחבה של נתח שוק קיים, בסיס לקוחות, שווקים וקווי מוצר.

תפיסת ה CBP מתבססת על מדידה מתמשכת והשוואתית: פנימית בתוך הארגון – יחידות עסקיות, אתרי ייצור, קווי מוצר וחיצונית אל מול התחרות.

ההטמעה של תפיסת ה CBP והפעלה שוטפת מניבים תועלות וערכים עסקיים: כלים ניהוליים לקביעת סדרי עדיפויות למיקוד מאמצים בהגברת האפקטיביות התפעולית ושיפור תהליכי התכנון והבקרה השוטפים. כלים לבקרה אסטרטגית ליצירת איזון בין זמינות, תגובתיות, קיבולת ויעילות וקבלת החלטות על עיתוי וכדאיות השקעות.

פריון ברמה הלאומית
הפריון ברמה הלאומית, הוא סכימה של הפריון של כל אחד מהגופים העסקיים. אם הפריון של כלל הגופים העסקיים, דומה לפריון של הפועל עם הטורייה, הרי ברמה הלאומית והמשקית רמת הפריון תהייה נמוכה משמעותית מאשר במצב בו הפירמות העסקית הן ברמת הפריון של חברת הנדסה.

באופן דומה לתפיסת הפריון עסקי כולל – CBP , ברמת הפירמה העסקית, נדרש לחשוב ברמה הלאומית, על ניהול נכון של השקעת המשאבים בקידום הפריון והתחרותיות של המשק.


[1] פול רובין קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2008, הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון. עיקר עיסוקו ומחקרו האקדמי של קרוגמן, נוגע למסחר בינלאומי. קרוגמן פרסם למעלה מ-200 מאמרים מקצועיים וכ-20 ספרים, חלקם אקדמיים וחלקם לציבור הרחב. מחקרו הידוע ביותר מכיל מודל שבו חברות ומדינות יוצרות וסוחרות בגלל יתרונות לגודל (Economy of scale). קרוגמן הוא בעל טור בעיתון ניו יורק טיימס, בו מובאות עמדותיו בענייני כלכלה וחברה. קרוגמן נחשב כבעל דעות פוליטיות ליברליות בנושאים חברתיים וסוציאל-דמוקרטיות בנושאים כלכליים.
[2] Paul Krugman, The Age of Diminishing Expectations (1994)