צור קשר

    הנני מאשר/ת קבלת דיוור ו/או חומר פרסומי מחברת AVIV AMCG

פריון ותחרותיות בישראל

פריון ותחרותיות בישראל

מאת: בועז דנילוב, יועץ מנהל תחום אסטרטגיה ועסקים

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי ( OECD – Organization for Economic Co-operation and Development), פרסם בסוף ינואר 2016, סקירה כלכלית על ישראל ל-2016.

בדוח קיימת בין השאר התייחסות מעמיקה לנושאי הפריון והתחרותיות של המשק הישראלי. היותה של ישראל חברה בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, נותנת לישראל ערכים רבים. אחד המרכזיים שבהם היא יכולת המידוד (Benchmark), והשוואה למקובל ולטוב ביותר (Best Practice). אולם, כמו במקרים רבים אחרים בהם נעשה שימוש במידוד (Benchmark) בתהליכי חשיבה ותכנון אסטרטגיים, ובמיוחד כאשר עוסקים במדיניות ציבורית, נדרשת קריאה ביקורתית של הניתוחים וההשוואות ובוודאי של שלב ההמלצות.
בניתוח האסטרטגי חשוב להבחין בין קווי הדמיון לקווי השוני. ובמיוחד הכרחי להבין את הפער בין ממוצע לשכיח, כאשר הניתוח הוא כמותי בעיקרו. במיוחד חשוב להבין מגמות ולא להסתפק בתמונת מצב בנקודת זמן מסוימת.

צמיחת המשק הישראלי
ה OECD מציין כי קצב הצמיחה בישראל מזה למעלה מעשור, גבוה ביחס למרבית מדינות OECD האחרות.


למרות צמיחה שנתית בקצב גבוה יותר מהממוצע מאז 2004, עדיין התוצר לנפש בישראל, נמוך ממוצע ה OECD.
למרות שנשמר פער בקצב הצמיחה, הרי הפער הולך ומצומצם בשנים האחרונות והתחזית צופה המשך צמצום הפער בקצב הצמיחה. בהיותה של ישראל כלכלה מוטת ייצוא והתלות של הייצוא הישראלי במדינות ה OECD, (כמעט 70% מכלל הייצוא), תביא לכך שללא פיתוח יכולות ייצוא משמעותיות, גם לשווקים מתעוררים, היכולת של המשק הישראלי לשמר צמיחה ולסגור פערים אל מול המדינות המפותחות תצומצם.

תעסוקה
מאז 2007 רמת התעסוקה בישראל, נמצאת ברמות גבוהות יותר מאשר במדינות ה OECD ואף במגמת שיפור משמעותי. במיוחד בולטת לטובה התעסוקה בישראל בקרב צעירים. אולם תעסוקה גבוהה משולבת פריון נמוך לא תביא לרווחה כלכלית וחברתית.

פריון
פריון העבודה בישראל נמוך, והפערים בהשוואה למדינות המובילות ב OECD הולכים ומתרחבים.

ניכר כי שעות העבודה הרבות המקובלות בישראל, אינן רק תוצאה של חריצות, אלא גם קשורות בצורך לגשר על פערי פריון העבודה בין ישראל לבין יעדי הייצוא העיקריים של ישראל.
אולם קיים קשר הפוך בין כמות שעות העבודה הממוצעת לעובד ובין רמת הפריון לשעת עבודה. אין זה רק עניין של תפוקה שולית פוחתת, רמת פריון העבודה הבסיסית של העובדים בישראל נמוכה יחסית, ונדרשות להם יותר שעות על מנת לייצר את התוצר אשר יפרנס אותם ויאפשר התמודדות תחרותית במקומות בהם היא רלוונטית.
ברור ששעות עבודה ארוכות בפריון נמוך, פוגמות באיכות החיים.

עוני
שיעור העוני היחסי בישראל גבוה משמעותית בהשוואה למדינות ה OECD. הניתוח מוצג על פי שיטת המדידה המקובלת בישראל. במדינות המפותחות 'קו העוני' מוגדר להיות מי שהכנסתו נמוכה מ 60% מההכנסה החציונית. בישראל לעומת זאת מוגדר קו העוני כ-50% מההכנסה החציונית. החישוב נעשה לפי מספר ה"מבוגרים הסטנדרטיים" במשק בית, בדרך חישוב זאת, העוני לאדם יחיד נמוך משמעותית מקו העוני למשפחה שבה שלושה ילדים. בישראל מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית ומשקי בית גדולים יחסית באופן משמעותי בהשוואה למדינות מפותחות, היקף העוני מטריד במיוחד.

שתי היבטים מטרידים במיוחד בקשר עם העוני בישראל. שיעור העניים אשר עובדים. ופערי השכר בישראל.

פריון ותחרותיות
ה OECD קושר ישירות בין רמות הפריון, התחרותיות ובין רמת החיים של תושבי ישראל ומנתח את מצבה של ישראל במספר היבטים מרכזיים.
ראשית, ה OECD מצטט מתוך מחקר של מכון מילקן המתאר את הפערים ההולכים ומתרחבים בין פריון ענפי התעשייה בישראל ובין הפריון של ענפי המסחר והשירותים. פריון ענפי התעשייה בישראל נמצא במגמת שיפור מוחלטת ויחסית בעוד שפריון ענפי המסחר והשירותים בישראל, בוודאי שאינו משתפר ומצוי בנסיגה לעומת שנות ה 90. בהיותם של ענפי השירותים והסחר בישראל, בעלי מאפיינים מקומיים עם חשיפה מינימלית לתחרות, רמות המחיר בהם גבוהות יחסית ובכך גם נגרמת הטיה של נתוני הפריון במגזר המסחר והשירותים כלפי מעלה!


מאידך, מעניין לראות כי הירידה המשמעותית במחירי התקשרות בישראל מאז 2013, שבאה עם גידול בתחרות, לא הביאה לירידה בפריון של ענפי השירותים. נראה כי הגמישות היחסית שאפיינה את ספקי שירותי התקשורת, אפשרה להם להתאים עצמם לסביבה העסקית החדשה.

תחרותיות
ה-OECD מציג ניתוח השוואתי של מדד חסמי הייבוא לישראל, על פיו חסמי הייבוא בישראל גבוהים משמעותית מהמקובל במדינות ה OECD.

בנוסף בראיית ה-OECD, הרגולציה בישראל בהקשר של מוצרי צריכה בולטת לרעה באופן משמעותי בהשוואה למדינות אחרות ב OECD:

ניתוח מעניין, מציג השוואה בין התוצר לנפש במונחי שווי כוח הקניה למחירים ההשוואתיים. ברוב המדיניות מתקיים יחס ישיר, בין המחירים ההשוואתיים לתוצר לנפש. ישראל בולטת לרעה, ברמה הגבוהה ביותר של מחירים ההשוואתיים ובמיוחד כאשר אלה מושווים אל התוצר לנפש המתוקנן במונחי כוח הקנייה.

ייתכנו שני הסברים אפשריים לפער הייחודי לאורך זמן, בין התוצר המקומי ורמת המחירים בישראל. הסבר אפשרי אחד, הוא כי חלק לא מבוטל, מהמקורות של המשק הישראלי, מקורם מחוץ לישראל והם אינם חלק נכללים בחשבונאות הלאומית במונחי התוצר המקומי, אולם משמשים לצריכה מקומית ובכך תורמים לביקוש המקומי, ומשפיעים על רמות המחירים. היותה של ישראל מדינה קולטת עליה ובשנים האחרונות, במיוחד עליה ממדינות מפותחות, יכול לאשש את הסברה כי חלק ממקורות ההכנסה של העולים נשארו במדינות המוצא.
הסבר אפשרי אחר לפער בין התוצר המקומי לרמות המחירים, הוא שיעור גבוה יחסית של 'כלכלה שחורה'. היחס הדומה בין התוצר לנפש ומחירים יחסיים בין ישראל ליוון עשוי לאשש השערה זאת.

רמות המחירים בישראל
הדוח מציג ניתוח יחסי של רמות המחירים על ההוצאה הפרטית בישראל בהשוואה לממוצע ה OECD.

הנתונים מראים שונות לא מבוטלת ברמות המחירים של מרכיבי צריכה פרטית. מרבית מחירי מרכיבי הצריכה הפרטית בישראל, גבוהים בהשוואה למדינות ה OECD. אולם ניתן להבין בשלוש קבוצות של מרכיבי צריכה פרטית.
1. קבוצת מרכיבי צריכה בהם המחרים בישראל גבוהים במעל 20% מעל הממוצע במדינות ה OECD, כגון חלב, גבינה וביצים, שמנים אך גם משקאות לא אלכוהוליים.
2. קבוצת מרכיבי צריכה בהם המחירים בישראל, גבוהים בעד 20% מעל ממוצע ה OECD דוגמת תחבורה, ביגוד והלבשה, מכשירים לבית.
3. קבוצת מרכיבי צריכה בהם המחירים בישראל נמוכים במעט ביחס לממוצע ה OECD.

המלצות ה OECD כוללות אימוץ של תהליכי ייבוא מזון רגיש ולא רגיש כמקובל ב EU., לפעול לצמצום חסמים רגולטורים וריכוזיות בשרשרת הערך של ענף המזון ולשנות את תפיסת התמיכה והסיוע לחקלאות מהגדרת מכסות ומחירים והצבת חסמי ייבוא גדולים, לתמיכה ישירה בחקלאים.

מרבית מוצרי המזון בישראל, למעט פירות וירקות, אשר בישראל הם מייצור מקומי, גבוהים בישראל ביחס למדינות ה OECD. מוצרי המזון שמקורם בחי, חלב, גבינות וביצים גבוהים במיוחד מעל 40% מעל הממוצע, אף שגם מוצרים אלה מתאפיינים בייצור מקומי. מגדלי הפירות והירקות בישראל אומנם רשאים לבצע רמה מסוימת של תיאום ביניהם אולם ההבדל העיקרי גידול פירות וירקות ובין מוצרי המזון שמקורם בחלב, גבינות וביצים הוא בכך שבייצור חלב וביצים קיימת הסדרה של הכמויות וחלוקת מכסות ואף יותר מכך ישנו פיקוח ממשלתי על המחירים. נראה שהפיקוח והרגולציה מביאים ליציבות יחסית של המחירים אך ברמות מחיר גבהות יחסית.

מחירי הבשר והדגים בישראל, אשר המקור של עיקרם הוא מייבוא, גבוהים יחסית. ההסבר המקובל למחירים הגבוהים יחסית של בשר ודגים בישראל הוא נושא הכשרות המורכבת יחסית, דבר שאינו מאפשר רמה תחרותית גבוהה.
השונות של המחירים היחסיים של מוצרי מזון בהשוואה למדינות ה OECD, מראה כי ריכוזיות בשרשרת הערך החקלאית, לא יכולה להיות הסבר מספק לנושא המחירים הגבוהים.

ענף המכשירים לבית, נחשב לתחרותי במיוחד. היקף הייצור המקומי של מכשירים לבית נמוך וכמעט ואין הגנות וחסמים. רמת התחרותיות של הענף נחשבת לגבוהה יחסית ומספר המותגים הגלובליים המיוצגים בישראל גבוה. תמונה תחרותית דומה מתקיימת גם בענפי האופנה וההלבשה. למרות זאת רמות המחירים בישראל, גם בענפים בהם כמעט ואין ייצור מקומי ועיקר הצריכה מקורה בייבוא, רמות המחרים גבוהות יחסית. חסמי ייבוא לישראל לא יכולים להיות הסבר מספק לרמת המחירים הגבוהה יחסית למוצרי ייבוא עם רמת תחרות גבוהה.
מאידך, הניתוח מראה כי מחירי הדיור בישראל דומים למקובל בשאר מדינות ה OECD. בנוסף עלות שירותי החינוך בישראל נמוכה יחסית.