סביבה, תכנון
שינויי האקלים ואתם: מה חייבים לקחת בחשבון?
גלי חום תוך כדי הפסקות החשמל, קרה שתגרום לסגירת כבישים וסופות אבק שישאיר את העובדים והתושבים בבית – בואו נעשה סדר במגמות האקלים וההשפעות שלהן בישראל, כדי שתדעו היכן להשקיע את המשאבים שלכם וכיצד להיערך
אם נודה על האמת, ‘משבר האקלים’ הוא ביטוי מאוד רחב ומאיים. מצד אחד, כולנו מבינים שהוא האחראי לגלי החום הקיצוניים ששוטפים אותנו ולמבול שמופיע משום מקום באמצע הקיץ; אבל מצד שני, קשה באמת לתפוס מהן ההשפעות שלו חוץ משינויי מזג האוויר, ובעיקר איך אנחנו יכולים להיערך אליהן מבחינה פרקטית.
שינויי האקלים נחלקים לשניים: סיכונים אקוטיים הבאים לידי ביטוי באירועי חירום שנובעים מסופות חזקות, משיטפונות, מגלי חום ושריפות ויש להם השפעות מיידיות על התשתיות, התחבורה והבטיחות; וסיכונים כרוניים ומתמשכים שמובילים לעליית טמפרטורות, לתקופות של בצורת ולעליית מפלס פני הים. אלה יכולים להשפיע על החקלאות והאוכל שלנו, על משאבי המים, על חופי הים ועל הבריאות.
גם הממשלה והרשויות המקומיות וגם המגזר העסקי צריכים להבין מה תהיה ההשפעה של שינויי אקלים עליהם, ולהיערך בהתאם: לתכנן וליישם תוכניות לניהול הנגר ומניעת הצפות, להוסיף הצללה ואספקת מים במקומות פתוחים וחשופים, לעדכן נהלים לעיכוב פעילות ותהליכים במפעלים בשל אירועי מזג אוויר קיצוניים, להיערך לשינוי זמני אספקה, להתאים ניסויים שצריכים להיעשות באוויר הפתוח ולתת תשומת לב לאוכלוסיות פגיעות יותר כמו חולים, נשים בהריון, ילדים, קשישים ובעלי נכויות שונות.
5 סיכונים מרכזיים שצריך לקחת בחשבון בישראל
על מנת להתמודד עם שינויי האקלים יש לנתח את הסכנות הצפויות בכל מרחב גיאוגרפי ולהבין מה רלוונטי לכל רשות מקומית או חברה. רק כך ניתן להיערך וליישם אסטרטגיות הסתגלות ואמצעים המפחיתים את הסיכונים הכרוכים במזג אוויר קיצוני ובשינויי אקלים.
1. עליית טמפרטורות, גלי חום ופוטנציאל שריפות. נכון להיום, הטמפרטורה הממוצעת בישראל כבר עומדת על 21 מעלות צלזיוס, שזו התחממות של מעלה וחצי מאז שנות השישים והשבעים, ובעשורים הבאים צפויה התחממות נוספת של 2-4 מעלות. עונת הקיץ מתארכת על חשבון האביב והסתיו, תדירות גלי החום גדלה ומספר הלילות החמים, עם טמפרטורה של 20 מעלות ומעלה, צפוי לעלות משמעותית. מה עוד צפוי לנו? תוספת של 10% בשיא צריכת החשמל היומית בגלי חום, שגורמת לעלייה בתדירות הפסקות החשמל ואפילו החשכות יזומות כדרך להתמודד עם העומס. גלי חום קשורים גם לתמותה עודפת, לסכנת אשפוז מוגברת ולפוטנציאל לשריפות. השינויים שחוותה ישראל במגמות הטמפרטורה ובדפוסי הגשם הביאו לכך שמאז שנות השמונים ועד היום ישנה מגמת עלייה מובהקת של פי 2.5-3 במספר ימי הסכנה לשריפות הממוצע בשנה.
2. שינוי דפוסי משקעים. שינויי האקלים עשויים להשפיע על משטר הגשמים בשני אופנים: מצד אחד, הפחתה בכמות המשקעים הממוצעת; ומצד שני, דווקא הגשמים שיירדו הם בעלי עוצמות גבוהות בפרק זמן קצר ועשויים לגרום לשיטפונות והצפות. בעשורים הבאים צפויה עלייה באירועי הבצורת, ואירועים קשים וממושכים צפויים להיות נפוצים יותר ויותר. ההתעצמות של תנאי הבצורת מעידה על אתגר משמעותי לניהול משאבי המים, ומחייבת צעדים יזומים כדי להפחית את הסיכונים הנלווים.
3. שלג וקרה. אירועי קיצון בחורף, בין החודשים דצמבר עד מרץ, עשויים לגרום לתופעות נלוות משמעותיות בעיקר בהרים, כמו אירועי שלג שאינו מפשיר למשך כשבוע בגלל טמפרטורת נמוכות והיעדר גשם. באירועים כאלו עלולה להיווצר גם קרה (קפיאת מי הפשרה) על הכבישים, ולאחר הפשרת השלגים עשויים להיות שיטפונות בנחלים והצפות כבישים ומבנים, בעיקר ביישובי ההר. במקומות הנמוכים יותר עלולה להיות הצטברות של שכבת גראופל (ברד רך) שעשויה להגיע לעובי של מספר ס”מ במספר מקומות בשפלה ובמישור החוף.
4. עליית גובה פני הים. אזור הים התיכון מאופיין במגוון גבוה יותר בגובה פני הים בהשוואה לרמות העולמיות, ומאז שנת 1992 חלה עלייה של 4.6 מ”מ לשנה, שהיא גבוהה יותר מהעלייה העולמית הממוצעת שעומדת על 3.2 מ”מ לשנה. המכון לחקר ימים ואגמים לישראל מציין שישנו תרחיש לפיו עליית פני הים הממוצעת בישראל צפויה להיות 37 ס”מ עד שנת 2050 וכי עליית פני הים במהלך אירועי קיצון, יכולה אף להגיע ל- 1.2 מ’. ההשפעה של עליית גובה פני הים ניכרת בעיקר בתחומי התכנון, הבינוי ומשפיע משמעותית על היבטי תכנון ניקוז ועל תשתיות ימיות וחופיות.
5. אירוע גלים קיצוני. גלים גבוהים במיוחד שמגיעים בשיאם לכ-8 מטרים עשויים לגרום להצפת רצועת החוף ואף לרחובות הסמוכים לים, לסחיפת תשתיות ומבנים חופיים, לעליית מפלס הנחלים באזור המוצא לים, להרס מצוקי הכורכר שלאורך החוף, לפגיעה ברשת החשמל וכן לחסימות צירים ופגיעה בתנועת הרכבות עקב קריסת עצים וכיסוי כבישים בחול.
ניתוח סיכונים וניצול הזדמנויות
לאחר מיפוי המגמות נשאלת השאלה מה הסיכוי שהן יגיעו לפתחכם. הסיכון הנובע מאירוע מזג אויר קיצוני עלול להתממש רק במקרה שיש חשיפה של נכסים בסיכון, ועוצמתו נקבעת לפי מידת הפגיעוּת של הארגון: הפוטנציאל לנזק פיזי, לפגיעה בזמינות עובדים או זמינות תשומות חיצוניות, לשיבושים בתקשורת ולשיבושים בכבישים. כדי לצמצם את הפגיעות ולהישאר עם האצבע על הדופק, חשוב לנתח את הסכנות הרלוונטיות והחשיפה, ולבנות תוכניות ארוכות טווח להיערכות באמצעות התאמת תשתיות ותפעול. רשויות מקומיות יכללו בתהליך אמצעים לבניית חוסן אקלימי בקהילה, בעוד תעשיות יידרשו להתאמה של תוכניות המשכיות עסקית וזמני התאוששות נדרשים, לרבות התייחסות לתהליכי ייצור קריטיים ולמתקנים ותשתיות חיוניים.
שינויי האקלים כבר כאן וצפויים להתעצם משמעותית בכל תרחיש הפחתת פליטות גזי חממה שאליו צועד העולם כיום, אבל ההתמודדות איתם היא בידיים שלנו: היערכות מקדימה מעלה את הסיכוי להמשך תפקוד עירוני ועסקי תקין אפילו בעת סכנה מיידית, ומשפיעה על ניהול הסיכונים והפחתת הנזקים של כל גוף. היכרות טובה יותר עם הסיכונים שרלוונטיים לכם עוזרת להבין איזה משתנים משפיעים על ביצוע שינויי תשתיות ותפקוד שיאפשרו להינזק פחות. היא מסייעת גם להיכרות עם הרגולציה החלה עליכם ולתיעדוף פעולות הסתגלות ותקציבים מבעוד מועד. לדוגמה, רשויות וחברות גדולות יכולות לנצל את ההזדמנות לעבור לאנרגיה מתחדשת עם פאנלים סולאריים ואגירה, שגם יחסכו להן כסף וגם יהפכו אותן לעצמאיות מבחינה אנרגטית, במיוחד במקרים של הפסקות חשמל.
אהבתם?
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
זאת תחילה של ידידות מופלאה (:
ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!