הרוח של אביב תמשיך לנשוב

לזכרם של אביב קוץ ומשפחתו

אביב מ"אביב"

אביב קוץ היה איש של רוח ועבודת כפיים. נשמה שהילכה בינינו ורק ביקשה לעשות טוב בעולם. אביב היה סמנכ״ל חטיבת הסמיקונדקטור בחברת AVIV והתגורר בכפר עזה עם אישתו ליבנת ושלושת ילדיו רותם, יונתן ויפתח.

אביב ומשפחתו יזמו וקיימו בכל שנה עפיפוניאדה – חגיגת עפיפונים שמחה וצבעונית והניפו עפיפונים כדי להגיע ללבבות בצד השני ולחצות גדרות. אביב היה איש אשכולות שלא הפסיק ליצור – הוא פיסל, צייר פרזל ועסק במלאכת כפיים בכל רגע פנוי.

אביב ומשפחת קוץ נרצחו בשבת השחורה, על ידי מחבלים נתעבים, כשהם חבוקים במיטתם. העמוד הזה הוקם לזכרם וכדי להמשיך להפיץ את הרוח הטובה שהם הביאו איתם לעולם.

Aviv from AVIV

Aviv Kutz was a man who blended both energetic life force and hands-on, no-nonsense work: A soul that walked among us and only sought to do good in the world. VP of the Semiconductor Division at AVIV, he lived in Kfar Gaza with his wife Livnat and their three children, Rotem, Yonatan, and Yiftach.

Aviv and his family created and produced a kite festival every year – a joyous and colorful celebration to reach hearts on “the other side” and to symbolically, at least, cross fences. Aviv was a polymath who never stopped creating – he sculpted, sketched, worked with metals, and engaged in handcrafts at every spare moment.

Aviv and the Kutz family were murdered on Black Saturday by despicable terrorists, hugging in their beds. This page was created in their memory, to continue spreading the good spirit they brought with them to the world.

מספסל הלימודים לשולחן ההנהלה

הסיפור על הסטודנט שהפך לסמנכ”ל בכיר וחבר הנהלה ב”אביב” ממחיש יותר מכול את החריצות, המקצועיות והידע של אביב קוץ ז”ל.

24 שנים שהוא היה אביב מ”אביב”, מאז הצטרף לחברה בשנת 1999 כשעוד היה סטודנט שנה ד’ להנדסת תעשייה וניהול בשנקר. הפרויקט שפתח לו את הדלת היה בתחום האינטגרציה במבנה החדש של חברת Applied Materials ברחובות, ועם סיום התואר הוא התחיל לעבוד כמהנדס בחטיבת הסמיקונדקטור של “אביב”. לאחר מכן אביב יצא לרילוקיישן בארצות הברית מטעם החברה כדי לעבוד על פרויקט של אינטל, וכששב לארץ הוא הפך למנהל פרויקטים ומנהל תחום בקרת פרויקטים ו-PMO בחטיבת סמיקונדקטור.

אביב המוכשר והמקצוען שהיה אהוב על עמיתיו ונערץ על עובדיו, סומן כאחד הטאלנטים המוערכים בחברה, וכאשר מנהל חטיבת סמיקונדקטור פרש – אביב החליף אותו בניהול החטיבה, שמנתה בשיאה כ־80 עובדים.

אביב היה שותף לפרויקטים רבים במסגרת פעילות חברת הבת של “אביב” בארצות הברית – AMCG USA – בה הוא פיתח פעילות באריזונה ובפורטלנד, אתרים הפעילים עד היום; וכן בהבאתה לארץ של “הנזל פלפס”, חברת ניהול הבנייה מהגדולות בארצות הברית, ש”אביב” היתה נציגתה בישראל.
בשנותיו בחברה, אביב הוביל בניית מתודולוגיה של מגה פרויקטים וניהל פרויקטים מורכבים בחברות שהן חוד החנית בתעשיית הסמיקונדקטור, בקונסורציום של האיחוד האירופי ובהקמת מנהלת פינוי מפרץ חיפה.

From the schoolroom to the boardroom

The story of the student who became a senior vice president and board member at Aviv illustrates more than anything else the diligence, professionalism, and knowledge of the late Aviv Kutz.

For 24 years, he has been known as “Aviv from Aviv” since he joined the company in 1999, still a fourth-year industrial engineering and management student at Shenkar. The project that opened the door for him was in the field of integration in the new Applied Materials building in Rehovot, and upon completion of his degree, he began working as an engineer in Aviv’s semiconductor division. Aviv then relocated to the United States on behalf of the company to work on an Intel project. When he returned to Israel, he became a Project Manager and Manager of Project Control and PMO in the semiconductor division.

Talented and professional, Aviv was loved by his colleagues and admired by his employees; he was considered by all one of the company’s most respected talents. When the manager of the semiconductor division retired, Aviv replaced him in managing the division, which, at its peak, numbered about 80 employees.

Aviv participated in many projects within the framework of Aviv’s subsidiary in the United States, AMCG USA, where he developed operations in Arizona and Portland — sites that are still active today. He was also instrumental in bringing to Israel Hansel Phelps, one of the largest construction management companies in the United States, which Aviv represented in Israel.

During his years at the company, Aviv led the construction of megaproject methodologies and managed complex projects in companies at the forefront of the semiconductor industry in the EU Consortium, as well as the establishment of the Haifa Bay Evacuation Administration.

איש ענק עם ניואנסים קטנים

קובי בן משה, מנכ”ל חברת AVIV, מספר על אביב קוץ

24 שנים שאביב קוץ היה חלק בלתי נפרד מ”אביב”. עובד מוערך, מנהל נערץ ואיש מקצוע חרוץ עם אישיות קורנת שהתחבב על כל מי שהכיר אותו. אבל הוא לא היה רק עובד ומנהל בחברה, אלא גם חבר אישי וקרוב שלי. מאז שקיבלתי אותו לעבודה כסטודנט, צפיתי בו מתפתח אישית ומקצועית, מקים משפחה לתפארת והופך לחבר נפש שהיה עמוד התווך שלי: איש אשכולות ערכי, מלא יכולות וידע, שהשכיל לתת עצה טובה ומדויקת על כל נושא, ותמיד פירגן וטרח לומר מילת עידוד חכמה ורגישה.

כמנהל, אביב היה איש של אנשים, קשוב, אכפתי וצנוע מאוד. אדם נחוש ששואף למטרה ומבצע אותה בחיוך ובנעימות אין קץ. הוא החדיר בעובדים שלו חריצות, ודאג כל הזמן לדרבן אותם לשאוף ליותר ולהתנהל באותן הצניעות והמקצועית שאפיינו אותו, תוך שירות לקוחות כערך עליון.

כקולגה, אביב היה מהאנשים שאנחנו מכנים ‘שגר ושכח’. אדם ללא אגו שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות ולדעת שאי אפשר היה לבחור אדם טוב ומתאים יותר. תמיד התייצב לעזור, לסייע ולהתנדב גם במשימות שלא תחת אחריותו או בתחומי העיסוק שלו. מאלה שעושים הרבה ואומרים רק מילה אחת: “כן”.

אביב היה אדם ענק עם ניואנסים קטנים. איש גדול ממדים כדי שיהיה מקום לנשמה הגדולה וללב הרחב שלו. יחסרו לי העצות החכמות והמשפטים המדויקים שלו והשיחות על ספורט ועל ספרים. אביב היה איש ספר המחובר למילים ולעברית; אבל הוא גם היה איש של עבודת כפיים, וכמעט כל התחביבים שלו היו קשורים בידיים: בנייה והטסה של עפיפונים, צילום, ובשנים האחרונות גם חרשות ברזל.

אבל מכל התכונות המופלאות של אביב, הכי בלטה האנושיות. הוא היה מאוד מחובר למשפחה שלו, וגם לעובדים, והיה זה שכולם אהבו ורצו בקרבתו. לא פלא שאביב תמיד אמר שבפנסיה הוא יהיה נהג מונית. ככה זה כשיותר מכול הוא אהב לדבר עם אנשים ולהתחבר לתחומי העניין שלהם. איש של אנשים.

יהי זכרו ברוך.

A Huge Man with Small Nuances

Kobi Ben Moshe, CEO of AVIV, talks about Aviv Kutz

For 24 years, Aviv Kutz has been an inseparable part of Aviv: A valued employee, an admired manager, and a hardworking professional with a radiant personality who endeared himself to everyone who knew him.

But he was not only an employee and manager in the company: Aviv was also my close and personal friend. Since I hired him as a student, I have watched him develop personally and professionally, start a wonderful family, and become a soulmate who was my pillar: a polymath of values, overflowing with abilities and knowledge, who would offer effective, accurate advice on any subject. He always took the trouble to share wise and sensitive words of encouragement.

As a manager, Aviv was a man of people: Attentive, caring, and exceedingly humble. He was a determined professional who worked diligently toward a goal, carrying it out with a smile and boundless pleasantness. He instilled diligence in his employees, constantly encouraging them to strive for more and to conduct themselves with the same modesty and professionalism that characterized him, all while serving customers as a supreme value.  As a colleague, Aviv was one of the people we thought of as, to use military jargon, ‘fire and forget’: A person without ego who can be trusted, without a second thought, with the understanding that it was impossible to choose a more suitable person. He always showed up to help, assist, and volunteer — even in tasks that were not under his responsibility or in his areas of activity. In short, he was the type who got the job done and said only one word: “Yes.”

Aviv was a huge man with small nuances. He was a man of great dimension, to accommodate for both his great soul and his big heart. I will miss his wise advice, precise sentences, and conversations about sports and books. Aviv was a man of letters connected to words and the Hebrew language. But he was also a hands-on guy, and almost all of his hobbies were literally hands-on: building and flying kites, photography, and, in recent years, ironwork.

But of all Aviv’s astounding qualities, humanity stood out the most. He was very connected to his family and to employees and was the one everyone loved and wanted close to. No wonder Aviv always said that in retirement, he would be … a taxi driver. That’s how it is when someone like Aviv, most of all, loved talking to people and connecting with their interests. As I said, A man of people.

May his memory be blessed.

הזיכרונות שלנו / Our memories

הזמן אינו מרפא. הזמן מעצים את הכאב עם התובנה שכבר לא תשובו עוד.
הזמן אינו מרפא. הזמן מעצים את הכאב עם התובנה שכבר לא תשובו עוד.

קוץ – כבר שנה עברה שנה. לא אצליח במילים להסביר עד כמה קשה היא היתה לכולנו. האבדן שחווינו הוא בלתי נתפס. יפתח , יונתן, רותם לבנת ואביב אינם איתנו כבר שנה. לפני שנה בהלוויה ובאזכרה עוד דיברתי אליכם ממש כאילו אתם איתנו. כי כך נהוג? כי לא רצינו להאמין? כי היו לנו כאבי פנטום כמו […]

להמשך קריאה
חבר שהוא מנהל ומנהל שהוא חבר
חבר שהוא מנהל ומנהל שהוא חבר

אביב מאביב, אביב של כולנו, כל אחד מאתנו עם האביב שלו בלב, 15 שנים שאנו צועדים יחד, היד רועדת על המקלדת, הדמעות לא פוסקות החל משבת ב6:45 בבוקר. “קוץ מה אתכם??” ימים של סיוט מתמשך, כשאנו מחפשים אותך בכל בתי החולים בארץ, נעזרים בכל פיסת מידע וחבר מיישובך, ככל שחולפות השעות והימים הלב מסרב להאמין […]

להמשך קריאה
חבר שהוא במקרה גם המנהל האישי שלי
חבר שהוא במקרה גם המנהל האישי שלי

אביב היה מנהל החטיבה שלי ובשנים האחרונות גם המנהל האישי שלי. לכל אורך התקופה שלנו ביחד, זה ממש לא הרגיש מבחינתי יחסי מנהל – עובד. הרגשתי שיש לי חבר שהוא במקרה גם המנהל האישי שלי. בכל שיחה או מפגש שלי איתו הוא תמיד חייך, תמיד התעניין לשלומי ושלום המשפחה, תמיד עם מאור פנים שמאפיין אותו. […]

להמשך קריאה
עוצרים לאספרסו בכל הזדמנות
עוצרים לאספרסו בכל הזדמנות

נסיעות עסקים עם קוץ במסגרת פרויקט מול האיחוד האירופאי שנמשך שנים יצא לי לטוס עם קוץ לשלוש נסיעות עסקים לקופר בסלובניה למילאנו ולבריסל . בכל הנסיעות אביב תמיד לקח את האחריות ותכנן הכל לפרטי פרטים והקווים המנחים שלו היו תמיד: כמה קצר שאפשר שעות טיסה לא נוחות אין זמן לבילויים תמיד אמרתי לו תפסיק להתעלל […]

להמשך קריאה
איש נעים הליכות עם חיוך תמידי
איש נעים הליכות עם חיוך תמידי

היתה לי הזכות להכיר את אביב בשנתיים האחרונות במסגרת תפקידי באינטל. אביב ביקש להסמיך את חטיבת התשתיות התקשורת של מטריקס. מהלך שהוגשם בהצלחה בזכותו וכיום חטיבה זו משולבת בפרויקטי הבינוי באינטל. אביב זכור לי כאיש נעים הליכות עם חיוך תמידי ואישיות מקסימה. יהי זכרו ברוך! אריה ברמן

להמשך קריאה
Extremely professional yet humble
Extremely professional yet humble

It’s been over a month, and I still can’t believe that Aviv is gone! Aviv and I have known each other for years, but in the last 2 years we had formed a working relationship that very quickly turned into a valued friendship. Aviv was one of those rare individuals who was both extremely professional, […]

להמשך קריאה
אביב שמר על רגישות מיוחדת
אביב שמר על רגישות מיוחדת

עבורי אביב היה קודם כל חבר יקר, אם היה כאן עכשיו, אביב היה יכול לשלוף את כל הסיפורים המצחיקים והמאפיינים של החברות שלנו בת 24 השנים, הוא הקפיד לתייק אותם בזיכרונו ולגרום לי ולכולם לחייך ולצחוק גם במצבים קשים. אביב היה בשבילי עוגן, האדם שיכולתי לשתף בקשיים עם הלקוחות ועם העובדים להתעודד ולעודד, וגם דמות […]

להמשך קריאה
תמיד אומר רק דברים חיוביים, תמיד שופע טוב
תמיד אומר רק דברים חיוביים, תמיד שופע טוב

עבדתי עם אביב במשך למעלה מעשר שנים כספק של חברת אביב. כל דמותו של אביב הזדקקה לי במשך כל השנים בחיוך הגדול, המשתף והחם שהביא איתו לכל מפגש. כשהייתי רואה הודעה/דוא”ל ממנו תמיד היה עולה על שפתי חיוך לא רצוני כי קשה היה לחשוב עליו ללא החיוך. תמיד אנושי, תמיד מתעניין, תמיד אומר רק דברים […]

להמשך קריאה
בעל רוח טובה, רגישות ואהבה לאדם באשר הוא
בעל רוח טובה, רגישות ואהבה לאדם באשר הוא

אביב היקר שלנו, חבר. שכן. נשמה טובה. כואבים מאוד את לכתך. היית איש מיוחד. בעל רוח טובה, רגישות ואהבה לאדם באשר הוא. היית דמות משמעותית בקהילה שלנו. בהיבטים שונים ורחבים. אהבנו אותך. עדיין אוהבים. אתם חסרים לכולנו, משפחת קוץ היקרה. אפרת שרעבי

להמשך קריאה
אדם נעים, קשוב ומאד מקצועי.
אדם נעים, קשוב ומאד מקצועי.

עבדתי עם אביב בעת שהייתי מנהל אבטחת מידע של מטריקס. כחלק מתפקידי גם הייתי אחראי על חברות הבנות של הקבוצה ואחת מהן היא חברת Aviv. אני זוכר בפגישתנו אדם נעים, קשוב ומאד מקצועי. הוא והחברה קיבלו אותי בצורה נעימה ונתנו הרגשה של בית. הלב נשבר לנוכח הטרגדיה הזאת. יהיה זכרם ברוך. גל מיכל

להמשך קריאה
אדם מקסים שכל הזמן מחייך
אדם מקסים שכל הזמן מחייך

אדם מקסים שכל הזמן מחייך. תמיד כשפגשתי אותי מייד גרם לי לחייך.   ת.נ.צ.ב.ה         ליאור שער    

להמשך קריאה
חסכן במילים וגדול במעשים
חסכן במילים וגדול במעשים

חודש עבר וחברות של שנים הופכת ללשון עבר, היית חסכן במילים וגדול במעשים כשנאמרה מילה על ידך – היא היתה קצרה וקולעת. מתוך כל מה שהיית, איש – אדם עם ערכים, בן אדמת הדרום, בה נולדת ובה מצאת את מותך. מתוך הברזל שמצאת ריתכת במו ידיך ומתוך ליבך את הסוכה הקבועה בביתכם החדש אותו תכננת […]

להמשך קריאה
איש של אנשים, אכפתיות זה התכונה שהכי בלטה אצלו
איש של אנשים, אכפתיות זה התכונה שהכי בלטה אצלו

שימשתי כפקידת קבלה בחברה בשנת 2016 במשך שנה וכמה חודשים. הזיכרון שלי מאביב, הוא באחד הימים שהוא חזר מפגישה בדרום לחברה הוא שאל אותי שיר מה את חולמת לעשות בחיים חוץ מלהיות בקבלה? וגיחח ובמה מה את חושבת שאת טובה? ואמרתי לו שבתיכון הייתי טובה באנגלית. אז הוא ישר אמר לי יש לי משרה להציע […]

להמשך קריאה
Not just my client, but my good friend
Not just my client, but my good friend

Aviv was truly a remarkable man who I had the pleasure of working with since 2019. He was always so kind and appreciative of the partnership we had with him. He took time to recognize our employees and would reward them for their hard work. Aviv was not just my client, but my good friend. […]

להמשך קריאה
החלום של אביב היה תמיד טנדר אמריקאי ישן
החלום של אביב היה תמיד טנדר אמריקאי ישן

הכרתי את אביב במשך שנים במסגרת עבודה משותפת במתן שירות לאינטל חוץ מעבודה הנושא המשותף היה תמיד מכוניות, שהחלום של אביב היה תמיד טנדר אמריקאי ישן, בכל פעם שראיתי איזה טנדר מעניין למכירה, שלחתי לאביב את המודעה, והיינו משוחחים בנוגע למועמד, זה יקר מדי, ההוא דורש המון עבודה, זה חדש מדי וכדומה, אביב, מקווה שיש […]

להמשך קריאה
איש וסיפור כמו העונה, שרק טוב מעניקה
איש וסיפור כמו העונה, שרק טוב מעניקה

אביב הים הרוגע נפרד מברקיו, החול בנעימות משלח גליו הגיע עיתו של אביב עניו הגיע אביב מרהיב בפרחיו האביב שהמתין לו בשקט לא פורץ בסערה מלבלב בצניעות ובמתק ואיתו מגיעה הפריחה וכשהגיע אביב, היה זה ברור לכולם זה הרגיש , איש וסיפור כמו העונה, שרק טוב מעניקה ורוצים עוד ועוד לבלות בחיקה הלב התרוקן מאושר […]

להמשך קריאה
כל כך הרבה טוב בבנאדם אחד
כל כך הרבה טוב בבנאדם אחד

אביב, הדיסוננס העצום בין הזיכרון החי שלך, איש חסון וצנוע, איש משפחה, איש של אנשים, רגיש ומצחיק, לבין הידיעה וחוסר ההפנמה שיותר לא אראה אותך. ניסיתי פעם לשכנע אותך להצטרף אליי ואל אנני לטיול של יומיים אחרי שתסיים את סבב הפגישות עם הלקוחות והעובדים בארה”ב. מה יש לך למהר לחזור? אתה כבר כאן, אז בוא […]

להמשך קריאה
אף פעם לא היתה לו מילה רעה להגיד
אף פעם לא היתה לו מילה רעה להגיד

אביב ואני לרוב היינו מדברים על טיולים לחו”ל, תמיד היה שואל אותי לאן אני טסה הקיץ, איזה חברת השכרת רכב, מקומות לינה… הייתי מעבירה לו מסלול והוא תמיד סמך עלי שהטיול יהיה מושלם. צפון איטליה, היער השחור ועוד מקומות רבים. הוא היה כזה איש של פעם, כזאת תמימות, מזמין ביטוח נסיעות בטלפון, אז הייתי צוחקת […]

להמשך קריאה
נפש אוהבת רגועה ובטוחה
נפש אוהבת רגועה ובטוחה

כשאני חושבת על אביב אני חושבת על אופטימיות, על חיוך גדול, על כתפיים רחבות (תרתי משמע), על יציבות ורוגע. כשאני חושבת על אביב אני חושבת על אבא שכל כך אוהב את המשפחה שלו, שגאה בהם מאוד, שחושב כל הזמן איך לתת להם יותר, איך לתמוך, איך לכוון. שלאט לאט מבין שהגוזלים שלו גדלים ושצריך לשחרר […]

להמשך קריאה
תמיד עם חיוך, צחוק ונועם הליכות
תמיד עם חיוך, צחוק ונועם הליכות

הכרתי את אביב בעבודתנו באינטל.. לאורך שנים נפגשנו ודיברנו על רעיונות ופרוייקטים שונים. תמיד עם חיוך, צחוק ונועם הליכות – בקיצור אדם כלבבי ו”מאביב לאביבה”. ביום האחרון לעבודתי באינטל, נפגשנו לקפה ואביב אמר לי “אל תדאגי, את פותחת דלת חדשה, אבל את לא סוגרת את הקודמת. תמיד תהיה לך יד מושטת ואוזן קשבת אם תצטרכי..”. […]

להמשך קריאה
היכולת של אביב היתה לנרמל את הכל
היכולת של אביב היתה לנרמל את הכל

אביב הקולגה. בעבודה שלנו, אין רגע דל אחד. כמו רכבת הרים אין סופית רק בלי תחנה… כך שיציבות וודאות זה מצרך נדיר אצלנו. (שזה בעצם גם הקסם) אביב בשבילי היה “התחנה”, שמאפשרת קצת להתאפס. היכולת של אביב היתה לנרמל את הכל, לתת פרופורציות אחרות לכל סיטואציה. לתת עצה, לזרוק את המילה הנכונה במקום הנכון שיגרום […]

להמשך קריאה

שתפו בזיכרון שלכם עם אביב

Share your memory of Aviv

צירוף תמונה (עד 2 מגה)

הזמן אינו מרפא. הזמן מעצים את הכאב עם התובנה שכבר לא תשובו עוד.

קוץ – כבר שנה

עברה שנה. לא אצליח במילים להסביר עד כמה קשה היא היתה לכולנו.

האבדן שחווינו הוא בלתי נתפס. יפתח , יונתן, רותם לבנת ואביב אינם איתנו כבר שנה.

לפני שנה בהלוויה ובאזכרה עוד דיברתי אליכם ממש כאילו אתם איתנו. כי כך נהוג? כי לא רצינו להאמין? כי היו לנו כאבי פנטום כמו איבר שנכרת , למרות שהלכתם עדיין הרגשנו אתכם?

היום אני כבר מדבר עליכם. על מי שהייתם עבורי ועבור עוד המון אנשים .

הזמן אינו מרפא. הזמן מעצים את הכאב עם התובנה שכבר לא תשובו עוד ומתחבר לגעגועים עזים אליכם. געגועים שמתפרצים בכל פעם שמשהו יומיומי מזכיר אתכם. וזה מגיע בלי הכנה מראש ומתנפץ לתוך החזה.

כשאני מערבב את הקפה אני נזכר איך תמיד אביב אמר לי קובי, עדיף לערבב עם שני מקלות . כי זה נותן תנע (מונח בפיזיקה) יותר טוב. ואני שותה הרבה פעמים קפה בכל יום אז תארו לעצמכם כמה הוא נוכח בזיכרוני.

כשאני צופה בספורט בעיקר בכדורגל אני נזכר איך תמיד שאל אותי:  “קובי, איך לא ראית את המשחק אתמול? מה כבר יכול להיות יותר חשוב ממשחק כדורגל טוב?

בכל פעם שאני טורק את דלת הרכב אני נזכר איך אביב היה דופק לי על פח הרכב ובוחן את איכות הרכב דרך צליל ההקשה עליו. וכשנסעתי עם אוטו יפני אמר לי: קובי זה לא פח זה קרטון.

כמו ששמתם לב בוודאי כל משפט נפתח באמירת שמי. אז בכל פעם שמישהו במקרה פותח משפט בשמי אני נזכר איך תמיד ,אבל תמיד, פתח אביב  כל משפט ב: “קובי…. וממשיך בשאלה או אמירה .

וכך גם פנה לכולם. בשמם לפני כל משפט .כי היה לו חשוב להתייחס לכל אדם באשר הוא ותמיד בגובה העיניים.

אביב נתן כבוד למילה הנאמרת ובעיקר למילה הנכתבת. כשמישהו לא דייק בעברית היה מתחלחל. לעולם לא העיר לאדם הטועה אך לי היה אומר בלחש : “איזה עילג…”

אביב ולבנת חיו חיים מלאים. הסתפקו במועט והיה להם המון. בעצם אולי כדאי  לציין שלאביב היו “סנטימנטים” לחפצים ולקה ב”אגרנות” (הגדרה שלו) . כשזה היה יותר מידי לבנת היתה אומרת לו :” יום אחד אתה תקום ותראה שזרקתי את כל הגרוטאות שלך ותגיד תודה שלא זרקתי גם אותך….”

אך הסתפקותם במועט גרמה להם להגשים את חלומותיהם דרך עשייה משמעותית של כל אחד מהם. אביב שיצר כאומן כל הזמן בזמנו הפרטי ובמקביל בנה תחום עסקי לתפארת המושתת על אנשים מחויבים למשימה. ולבנת שהצליחה בשלב מתאים בחייה להקים את בית המלאכה ולקבץ סביבו קהילה או בעצם קהילות של אנשים ממקומות שונים המוצאים יחד מכנה משותף בסיסי ומביעים את עצמם באמצעות יצירה ועשייה.

לפני מספר ימים ציינו את העפיפוניאדה בחוף תל אביב. כל כך הרבה אנשים התקבצו סביב תחביבו של אביב וסביב מסורת שבנה במשך שנים. שם, בני אמר שהאירוע מהווה סמל של תקווה, שלום ותום. תקווה שלום ותום זה בדיוק אביב. איש אופטימי, שוחר שלום ותם (מלשון שלם) במובן הטוב של המילה.

מורשתו של אביב מתלכדת עם תחביביו . בעולם שלנו הוא היה מנהיג משלב חמש (כפי שהוגדר בספר גלגל התנופה). מנהיג המשלב נחישות והשגיות עם יכולות בין אישיות עילאיות וענווה אמיתית ועמוקה.

לפני מספר חודשים אשר כתב והלחין שיר . עץ האגס . השיר נכתב על אביב ויצר אצלי קונוטציה לשיר אחר של רחל המשוררת . המילים וההקשר מצמררים אותי כל פעם מחדש.מה שנקרא : “לא נגעתי…”

עץ אגס/ רחל

יד אביב בקשר הזה

אדם מקיץ משינה ורואה מול חלונו עץ אגס מלבלב

ובן רגע , ההר,  זה רבץ על הלב התפורר ואינו

הן תבין

לא יוכל אדם באבלו התעקש על פרחו האחד שכמש בנשימות הסתיו האכזר

אם אביב מפייסו ומגיש לו חייך והגש

זר פרחים ענקי למול חלונו ממש.

בפועלו של אביב טרום המלחמה הקדיש לא מעט למען שלושת השבויים בעזה. צייר את דמותם והפיץ את הציור על פני כל הדרום . ציור אייקוני. אם היה איתנו היום, ודאי  היה מצייר את כל מאה ואחת החטופים שעוד נותרו ומקדיש את כל זמנו ומרצו לקידום שחרורם. בואו נתפלל בשמו ובשם כל הנופלים שנראה אותם במהרה איתנו .

כמנכ”ל חברת אביב אני רוצה לקוות שנהיה ראויים לשאת את שם החברה “אביב”  כהוקרה והודיה לאדם גדול שהותיר מורשת של עשייה וענווה.

עכשיו, שוב כבר סתיו

 ואני מתגעגע לאביב.

קובי בן משה

חבר שהוא מנהל ומנהל שהוא חבר

אביב מאביב, אביב של כולנו, כל אחד מאתנו עם האביב שלו בלב, 15 שנים שאנו צועדים יחד, היד רועדת על המקלדת, הדמעות לא פוסקות החל משבת ב6:45 בבוקר.

“קוץ מה אתכם??” ימים של סיוט מתמשך, כשאנו מחפשים אותך בכל בתי החולים בארץ, נעזרים בכל פיסת מידע וחבר מיישובך, ככל שחולפות השעות והימים הלב מסרב להאמין ובקבלת הידיעה המרה מתרסק לרסיסים.

אביב, לבנת, יונתן, יפתח ורותם נשמות טהורות- שאינן עוד.

אביב חבר יקר לי, 24/7 שאנחנו לא נפרדים: טלפונים/ווטאפים בכל שעה מתעדכנים: ק.גת/ארה”ב/חיפה/ירושלים/פ”ת, על כולם אתה חושב ואוהב!!! .

זכיתי לקבל אותך כHRBP עם חטיבת הסמיקונדקטור המיוחדת בתחילת דרכי, זוכרת אותנו עד השעות הקטנות של הלילה בשיא האנרגיה: מראיינים, מגייסים , מתייעצים. החטיבה צומחת ואתה כ”כ מאושר

וגם בתקופות היותר “רזות” של החטיבה, אתה דואג לכל עובד ועובדת לשיבוץ חלופי העיקר שיישארו כחלק מהמשפחה. אתה עבורי דוגמא ומופת לחבר שהוא מנהל ומנהל שהוא חבר, רגוע ופעלתן כאחד לרגע לא נח

עוד הספקת לטייל עם רותם בפריז, לקחת את הבנים לכדורגל בחו”ל, השארת חלל ענק בלבבות כולנו, מנחמים את המשפחה ואת משפחת אביב לדורותיה! אין עוד אנשים כמו האיש הזה.

יכולה לכתוב עוד שעות…פניך הטובים מלווים אותי בכל דקה ומכל פינה, אני עוד מחכה לך במטבחון, לקפה של בוקר ובייגלה אחרון לנשנוש (לפני שמתחילים שוב דיאטה…) אקח איתי לדרך את כל הבדיחות הקטנות שלנו, הרגעים הקסומים, החיוך התמידי

והצוואה שלך להמשיך לחבר ולחזק את הא.נשים שלך/שלנו .

שמך צרוב בכל נים ונים: אביב מאביב יהיה זכרך וזכר משפחתך ברוך.

כבר מתגעגעת

ליהי סולן

חבר שהוא במקרה גם המנהל האישי שלי

אביב היה מנהל החטיבה שלי ובשנים האחרונות גם המנהל האישי שלי. לכל אורך התקופה שלנו ביחד, זה ממש לא הרגיש מבחינתי יחסי מנהל – עובד. הרגשתי שיש לי חבר שהוא במקרה גם המנהל האישי שלי.

בכל שיחה או מפגש שלי איתו הוא תמיד חייך, תמיד התעניין לשלומי ושלום המשפחה, תמיד עם מאור פנים שמאפיין אותו. תמיד היה לו חשוב שיהיה לי טוב בעבודה ובחברה.

אביב מאוד אהב את העובדים בחטיבה. בכל פעם שהגיע לקומה שלנו, היה מסתובב בין העובדים, מחפש אותם, שואל לשלומם. תמיד ניהל איתם שיחות סמול טוק משעשעות על הבית, על תחביבים. תמיד דיבר עם כולם בגובה העיניים.

כשהיייתי מפגיש בין אביב לעובדים חדשים בחטיבה, עמדתי מהצד והייתי שמח על כך שעובדים חדשים פוגשים את מנהל החטיבה, והוא מדבר איתם בגובה העיניים, עם חיוך שלא יורד מפניו לכל אורך השיחה. שמחתי שזו עוד “הוכחה” בשבילם שהם הגיעו לחברה משפחתית ומחבקת.

לאביב גם היה מאוד חשוב שהעובדים ירגישו גם מוערכים מבחינה מקצועית. תמיד לפני ישיבות חטיבה, היה מבקש ממנהלי הפרויקטים לבדוק עם הלקוחות האם הם רוצים לתת הוקרות לעובדים, כדי שירגישו מוערכים ושהם עושים דברים משמעותיים.

כשניסיתי להעלות בזכרוני זיכרון חיובי שלי איתו, התקשיתי לזכור זיכרון כזה. ואז הבנתי למה – כל מפגש איתו היה חיובי מבחינתי. המפגשים שלנו תמיד היו באווירה טובה. הוא אף פעם לא כעס, לא הרים קול ולא התרעם.

מאז שנודע על הירצחו, פונים אליי עובדים, לקוחות ואפילו מתחרים שעבדו או הכירו את אביב בהווה ובעבר, ומביעים צער כבד על לכתו. כולם אמרו וכתבו שמאוד אהבו אותו. שהוא היה עבורם יותר מרק מנהל או שותף עסקי.

בפגישה האחרונה שלנו, עמדנו במסדרון וניהלנו שיחה. עבר לידנו עובד לשעבר שלנו שכיום עובד בחברה אחרת. הוא עצר אותו וסיפר לנו על מישהי מהיישוב של אותו עובד לשעבר שפנתה אליו בפייסבוק וביקשה עזרה עם בניית עפיפונים, שהיה תחביב של אביב. מבלי להתגאות, הוא סיפר איך הגיעה אליו ב-10 בלילה, איך עבדו יחד על בניית עפיפון וכמה הוא דאג שהיא נוסעת בלילה לבדה אל היישוב שלה, שנמצא במקום מסוכן מבחינה בטחונית. כזה היה אביב – תמיד שמח לעזור ותמיד דואג לכולם.

אביב חסר ועוד יחסר לי מאוד. אני מרגיש שאיבדתי חבר קרוב, ולא מנהל.

יהיה זכרו וזכר משפחתו היקרה שהוא כל כל אהב, ברוך.

רביד קהלני

עוצרים לאספרסו בכל הזדמנות

נסיעות עסקים עם קוץ
במסגרת פרויקט מול האיחוד האירופאי שנמשך שנים יצא לי לטוס עם קוץ לשלוש נסיעות עסקים לקופר בסלובניה למילאנו ולבריסל . בכל הנסיעות אביב תמיד לקח את האחריות ותכנן הכל לפרטי פרטים והקווים המנחים שלו היו תמיד:

  • כמה קצר שאפשר
  • שעות טיסה לא נוחות
  • אין זמן לבילויים

תמיד אמרתי לו תפסיק להתעלל בעצמך .. תפרגן לעצמך זה בסדר .. אתה עובד מספיק קשה .. ואני איש הכספים אז יש לך גם אישור ממני ..

אבל הוא נשאר בשלו.. קיבוצניק .. מסתדר עם מה שיש .. והכי חשוב לחזור למשפחה מהר.. ואני התיישרתי בלית ברירה ..

במרץ 2018 ביקרנו ל24 שעות במילאנו. הגענו בבוקר הפגישה תוכננה בצהריים במלון ליד שדה התעופה והטיסה היתה כבר למחרת בבוקר .. אחרי לחצים כבדים שכנעתי אותו לקחת רכבת מהשדה תעופה ולקפוץ לראות את מילאנו כמה שעות ולחזור. אני ממש זוכר איזה כיף היה איתו בכמה שעות הללו .. פתחתי לו את העיניים לנהנתנות ולפינוקים . טיילנו בדומו , ישבנו בבית קפה וגם במסעדה ואפילו נכנסנו לבניין של ארמני לקנות משהו .. זוכר שהוא היה בהלם מהמחירים ולא הבין איך אני קונה טי שירט בכזה מחיר ושנים אח”כ הזכיר לי וצחק . הגענו לפנות ערב למלון ומיד רצנו לשדה לא נשאר זמן. זוכר איך דפקנו ארוחה בשדה וליטר בירה לפני הטיסה שיהיה כיף ..ללא ספק הוא זרם איתי והרשה לעצמו גם להנות בנסיעות עסקים.

עוצרים לאספרסו בכל הזדמנות

אורן גרובר

איש נעים הליכות עם חיוך תמידי

היתה לי הזכות להכיר את אביב בשנתיים האחרונות במסגרת תפקידי באינטל. אביב ביקש להסמיך את חטיבת התשתיות התקשורת של מטריקס. מהלך שהוגשם בהצלחה בזכותו וכיום חטיבה זו משולבת בפרויקטי הבינוי באינטל. אביב זכור לי כאיש נעים הליכות עם חיוך תמידי ואישיות מקסימה.

יהי זכרו ברוך!

אריה ברמן

Extremely professional yet humble

It’s been over a month, and I still can’t believe that Aviv is gone! Aviv and I have known each other for years, but in the last 2 years we had formed a working relationship that very quickly turned into a valued friendship. Aviv was one of those rare individuals who was both extremely professional, yet humble and always had a smile on his face. You could tell that Aviv possessed an inner strength that guided his life! Aviv – you will be sorely missed!!!!

Lorne Hubner

אביב שמר על רגישות מיוחדת

עבורי אביב היה קודם כל חבר יקר,

אם היה כאן עכשיו, אביב היה יכול לשלוף את כל הסיפורים המצחיקים והמאפיינים של החברות שלנו בת 24 השנים, הוא הקפיד לתייק אותם בזיכרונו ולגרום לי ולכולם לחייך ולצחוק גם במצבים קשים.

אביב היה בשבילי עוגן, האדם שיכולתי לשתף בקשיים עם הלקוחות ועם העובדים להתעודד ולעודד, וגם דמות מופת ערכית שהייתי לומדת ממנה אופטימיות, נחישות והתמדה.

הוא היה גם אחד הצנועים שהכרתי ולכן חשוב לי לכתוב, שהמשפחה תדע עד כמה הוא היה אהוב, מוערך ומשמעותי לכל כך הרבה אנשים.

עם החיוך והצחוק, אביב היה גם איש מקצוע רציני ויסודי מאוד, עברנו כמה וכמה תקופות של גיוסים ושל צמצומים בחטיבה, אבל זה תמיד נעשה בכיף, ביחד ברוגע.

מה שתמיד יהיה חקוק בליבי זה אהבת האדם, זה מה שהיה מדיר שינה מעיניו ומקים אותו בבוקר,

״איך נפטר מישהו מבוגר, או מישהו שגר כ”כ רחוק או מטפל בילד כזה״ תמיד ראה את הדברים מנקודת המבט האנושית של העובד, ופעל מדאגה ואהבה אמיתית לכולם.

לאורך השנים התחלפו הרבה מאוד אנשים, אבל אביב שמר על הרגישות המיוחדת הזו שאפיינה אותו

וגם שמר על קשר עם הרבה מהם אחרי שעזבו, היינו מעדכנים אחד את השני מה שמענו מזה ואת מי פגשנו פה או שם.

כשאני עזבתי את החברה, אביב עשה המון טלפונים לאנשים מתקופות שונות ואפילו מעבר לים לארגן לי סרטון פרידה שמאוד ריגש והפתיע אותי. ובעצם לא היה בזה שום דבר מפתיע כי כזה הוא היה דואג שכל אדם יקבל התייחסות אישית בבואו ובלכתו.

מאור פניך חיוכך וצחוקך יישארו בכל הזיכרונות ממך אביב,

מקווה שאתה מסתכל עלינו מלמעלה עטוף באהוביך וממשיך להאמין שהאור יגבר על החושך.

תחסר לי מאוד,

יהי זכרך ברוך.

מעין בקיש

תמיד אומר רק דברים חיוביים, תמיד שופע טוב

עבדתי עם אביב במשך למעלה מעשר שנים כספק של חברת אביב. כל דמותו של אביב הזדקקה לי במשך כל השנים בחיוך הגדול, המשתף והחם שהביא איתו לכל מפגש. כשהייתי רואה הודעה/דוא”ל ממנו תמיד היה עולה על שפתי חיוך לא רצוני כי קשה היה לחשוב עליו ללא החיוך. תמיד אנושי, תמיד מתעניין, תמיד אומר רק דברים חיוביים, תמיד שופע טוב.

לא הכרתי אותו מעבר לקשרי העבודה שהיו לנו. לצערי “השלמתי” את החוסר של מי היה אביב רק לאחר הרצח שלו ושל משפחתו. עכשיו אני מבין שראיתי רק חלק קטן מהטוב שאביב ומשפחתו הביאו לעולם. לא נותר לנו מעבר לכאב האדיר אלא לקחת את כל היופי והטוהר של אביב ומשפחתו כצוואה לנו להמשיך ולחרוש את התלם האדיר שהרצח שלהם עצר אותם מלהמשיך.

יהי זכרם ברוך

ישראל פרומן, חברת ORI

בעל רוח טובה, רגישות ואהבה לאדם באשר הוא

אביב היקר שלנו, חבר. שכן. נשמה טובה. כואבים מאוד את לכתך. היית איש מיוחד. בעל רוח טובה, רגישות ואהבה לאדם באשר הוא. היית דמות משמעותית בקהילה שלנו. בהיבטים שונים ורחבים. אהבנו אותך. עדיין אוהבים. אתם חסרים לכולנו, משפחת קוץ היקרה.

אפרת שרעבי

אדם נעים, קשוב ומאד מקצועי.

עבדתי עם אביב בעת שהייתי מנהל אבטחת מידע של מטריקס. כחלק מתפקידי גם הייתי אחראי על חברות הבנות של הקבוצה ואחת מהן היא חברת Aviv. אני זוכר בפגישתנו אדם נעים, קשוב ומאד מקצועי. הוא והחברה קיבלו אותי בצורה נעימה ונתנו הרגשה של בית.

הלב נשבר לנוכח הטרגדיה הזאת.

יהיה זכרם ברוך.

גל מיכל

אדם מקסים שכל הזמן מחייך

אדם מקסים שכל הזמן מחייך. תמיד כשפגשתי אותי מייד גרם לי לחייך.

 

ת.נ.צ.ב.ה

 

 

 

 

ליאור שער

 

 

חסכן במילים וגדול במעשים

חודש עבר וחברות של שנים הופכת ללשון עבר,

היית חסכן במילים וגדול במעשים

כשנאמרה מילה על ידך – היא היתה קצרה וקולעת.

מתוך כל מה שהיית, איש – אדם עם ערכים,

בן אדמת הדרום, בה נולדת ובה מצאת את מותך.

מתוך הברזל שמצאת ריתכת במו ידיך ומתוך ליבך את הסוכה הקבועה

בביתכם החדש אותו תכננת בקפידה עם ליבנת,

סוכה הצופה אל הדרום ולא ידעת שמדרום תפתח הרעה.

היטבת לתאר את פיסות נוף ילדותך בכדי אומנות – אומנות הצילום.

כן, מה אומר עליך – אביב aמאביב?

שאני מתגעגעת?, שאתה חסר?, שהפתאומיות איננה נתפסת?

משפחה – אמא, אבא ושלושה ילדים – מרקם חיים שנעלם.

מתוך מעוף העפיפונים, שהיטבת ליצור ולהעיף,

לחלום על עתיד טוב יותר,

שנים של חברות ועשיה משותפת, נגדעו להם עם לכתך.

לעולם ותמיד תהה בליבי, בזכרוני ובכאב על חלל עצום שהשארת.

מרגלית מוסה פרידברג

איש של אנשים, אכפתיות זה התכונה שהכי בלטה אצלו

שימשתי כפקידת קבלה בחברה בשנת 2016 במשך שנה וכמה חודשים.

הזיכרון שלי מאביב, הוא באחד הימים שהוא חזר מפגישה בדרום לחברה הוא שאל אותי שיר מה את חולמת לעשות בחיים חוץ מלהיות בקבלה? וגיחח ובמה מה את חושבת שאת טובה? ואמרתי לו שבתיכון הייתי טובה באנגלית. אז הוא ישר אמר לי יש לי משרה להציע לך באינטל ואני חושבת שזה יתאים לך!

את נראת לי חייכנית שזה כיף אנשים כמוך ותשתלבי שם טוב בצוות.

אומנם לא היה לי היכרות ארוכה ומעמיקה עם אביב, אבל נוכחתי לראות שהוא מאוד אנושי ואיש של אנשים, אכפתיות זה התכונה שהכי בלטה אצלו ועוד המון תכונות טובות שבלטו אצלו.

אביב היה קולט כל אדם באשר הוא ומנסה לעזור לו בכל רגע נתון גם שהיה מאוד עסוק.

יהי זכרו ברוך.

שיר ארז

Not just my client, but my good friend

Aviv was truly a remarkable man who I had the pleasure of working with since 2019. He was always so kind and appreciative of the partnership we had with him.

He took time to recognize our employees and would reward them for their hard work. Aviv was not just my client, but my good friend. I will always miss him and the great conversations we had.

Through his kindness, his memory will live on in each of us.

Gloria Rich, Branch Manager, Staff Matters, LLC

החלום של אביב היה תמיד טנדר אמריקאי ישן

הכרתי את אביב במשך שנים במסגרת עבודה משותפת במתן שירות לאינטל

חוץ מעבודה הנושא המשותף היה תמיד מכוניות, שהחלום של אביב היה תמיד טנדר אמריקאי ישן,

בכל פעם שראיתי איזה טנדר מעניין למכירה, שלחתי לאביב את המודעה, והיינו משוחחים בנוגע למועמד, זה יקר מדי, ההוא דורש המון עבודה, זה חדש מדי וכדומה,

אביב, מקווה שיש לך את שברולט האפאצ׳ הכי יפה בשמיים, לבנת שם לידך, שלושת הילדים בארגז, ואתם מטיילים בשדות גן עדן לקראת השקיעה,

מנוחתכם עדן

גלעד בלום

איש וסיפור כמו העונה, שרק טוב מעניקה

אביב

הים הרוגע נפרד מברקיו,
החול בנעימות משלח גליו
הגיע עיתו של אביב עניו
הגיע אביב מרהיב בפרחיו

האביב שהמתין לו בשקט
לא פורץ בסערה
מלבלב בצניעות ובמתק
ואיתו מגיעה הפריחה

וכשהגיע אביב, היה זה ברור
לכולם זה הרגיש , איש וסיפור
כמו העונה, שרק טוב מעניקה
ורוצים עוד ועוד לבלות בחיקה

הלב התרוקן מאושר ירוק
הפנים התהדרו בעצב עמוק
הריאות מתרוקנות מאוויר צלול
והגוף ,הגוף מרגיש חלול

 האביב חולף כאן ממש מהר
ויפה הירוק, הנשקף, הזוהר
רק שמש יוקדת בקיץ תזכיר
איך זה פרח מאיתנו אותו אביב אדיר

אביב זה אדם, אביב זו עונה
הדמיון והשוני מעוררים תובנה
העונה הקסומה כל שנה תלבלב
אך האדם שאהבנו יוותר רק בלב

קובי בן משה

כל כך הרבה טוב בבנאדם אחד

אביב, הדיסוננס העצום בין הזיכרון החי שלך, איש חסון וצנוע, איש משפחה, איש של אנשים, רגיש ומצחיק, לבין הידיעה וחוסר ההפנמה שיותר לא אראה אותך.

ניסיתי פעם לשכנע אותך להצטרף אליי ואל אנני לטיול של יומיים אחרי שתסיים את סבב הפגישות עם הלקוחות והעובדים בארה”ב. מה יש לך למהר לחזור? אתה כבר כאן, אז בוא ננצל את הרגע ונלך לראות איזה national park.

וכל מה שרצית היה לחזור הביתה, ללבנת ולילדים.

סדרי העדיפויות שלך היו ברורים מאוד. ותמיד הערצתי אותך על כך.

לצד זה, אורך הרוח, הדיבור השקול, הנימוסים, ההכלה של סיטואציות מורכבות.

כל כך הרבה טוב בבנאדם אחד. וזו לא קלישאה. זה אמיתי.

תחסר לי מאוד

טל ונגר

אף פעם לא היתה לו מילה רעה להגיד

אביב ואני לרוב היינו מדברים על טיולים לחו”ל, תמיד היה שואל אותי לאן אני טסה הקיץ, איזה חברת השכרת רכב, מקומות לינה… הייתי מעבירה לו מסלול והוא תמיד סמך עלי שהטיול יהיה מושלם. צפון איטליה, היער השחור ועוד מקומות רבים.

הוא היה כזה איש של פעם, כזאת תמימות, מזמין ביטוח נסיעות בטלפון, אז הייתי צוחקת עליו שהיום הכל עושים באינטרנט… אז היה אומר שהוא צריך מישהו לדבר איתו מהצד השני של הקו… זה היה תמיד מדהים אותי מחדש.

עוד זיכרון שלי מאביב שקיבלתי ממנו בירושה עובדות אביב מאינטל שלא היה מה לעשות איתן והגיעו בסופו של דבר אלי לצוות.. תמיד שיבח אותן, והמליץ עליהן בחום וממש שכנע אותי שכדאי לי ולא אצטער, זה היה אביב, אף פעם לא היתה לו מילה רעה להגיד.

תמיד הייתי צוחקת עליו שהוא ישמין מרוב עבדי ושטוחים שהיה חולף ליד הצנצנת כל שעה עגולה והייתי מציעה לו תמיד מארוחת הצהריים שלי כדי שיאכל מסודר.

עינת צדיק

נפש אוהבת רגועה ובטוחה

כשאני חושבת על אביב אני חושבת על אופטימיות, על חיוך גדול, על כתפיים רחבות (תרתי משמע), על יציבות ורוגע.

כשאני חושבת על אביב אני חושבת על אבא שכל כך אוהב את המשפחה שלו, שגאה בהם מאוד, שחושב כל הזמן איך לתת להם יותר, איך לתמוך, איך לכוון. שלאט לאט מבין שהגוזלים שלו גדלים ושצריך לשחרר בשביל שהם יפרחו, ילמדו ויתנסו. לכן הוא עושה את זה ברגישות, בהכוונה, בקשב רב ובאהבה גדולה.

כשאני חושבת על אביב אני חושבת על מלח הארץ, ששולח לי תמונות של שקיעה, של שדות, של חופש, של ילדים מחייכים, של נפש אוהבת רגועה ובטוחה.

כשני חושבת על אביב אני יודעת שהוא האדם שלימד אותי, עוד כשהייתי מתכננת צעירה, איך לחשוב כמנהלת פרויקטים. הוא הראשון שאתגר אותי בשאלות קשות של ראיית תהליך התכנון כפרויקט שיש לנהל. לא רק יצירה, תכנון וחשיבה על העתיד שאותם אביב אהב מאוד מאוד, אלא גם ההבנה שבשביל שהדברים באמת יתממשו חייבים לנהל את תהליך התכנון, כמו כל פרויקט. הוא הכווין אותי איך ומה לשאול, באיזה כלים להשתמש ואיך לצקת תוכן תהליכי ניהולי לעולם התכנון הפיזי. הוא נתן לי את המשענת והבטחון לקחת את כל אלו קדימה.

כשאני חושבת על אביב אני חושבת על פרופורציה, על הקשבה והכלה בלי התלהמות, בלי להתרגש, בסוג של קבלה ובגרות. בגרות כזו שחוזרים אליה ונזכרים בה כשרוצים להירגע.

כשאני חושבת על אביב אני נזכרת מיד בסבלנות והרגישות שלו לדברים הקטנים, לדברים החשובים באמת של החיים. אני מבטיחה לעצמי לשמור על מה שהוא ניסה לייצר כאן – סביבה נעימה עבור אנשים טובים שאוהבים את הארץ, את המדינה ואת הטבע.

יהיה זכרו ברוך

שני חינקיס

תמיד עם חיוך, צחוק ונועם הליכות

הכרתי את אביב בעבודתנו באינטל.. לאורך שנים נפגשנו ודיברנו על רעיונות ופרוייקטים שונים. תמיד עם חיוך, צחוק ונועם הליכות – בקיצור אדם כלבבי ו”מאביב לאביבה”.

ביום האחרון לעבודתי באינטל, נפגשנו לקפה ואביב אמר לי “אל תדאגי, את פותחת דלת חדשה, אבל את לא סוגרת את הקודמת. תמיד תהיה לך יד מושטת ואוזן קשבת אם תצטרכי..”. מילים כל כל מעודדות שמלוות אותי מאז ומראות את האדם שהיה. יהיה זכרו וזכרם של כל המשפחה היפה הזאת, צרובים בליבנו לעד.

אביבה הופר

היכולת של אביב היתה לנרמל את הכל

אביב הקולגה.
בעבודה שלנו, אין רגע דל אחד. כמו רכבת הרים אין סופית רק בלי תחנה… כך שיציבות וודאות זה מצרך נדיר אצלנו. (שזה בעצם גם הקסם)
אביב בשבילי היה “התחנה”, שמאפשרת קצת להתאפס. היכולת של אביב היתה לנרמל את הכל, לתת פרופורציות אחרות לכל סיטואציה.
לתת עצה, לזרוק את המילה הנכונה במקום הנכון שיגרום לחשיבה קצת אחרת על הדברים. ובעיקר לקבל שיש דברים גדולים מאיתנו.
ליבנת קראה לו “הכותל” כי כולם מצאו אצלו את האוזן הקשבת שהיו צריכים, בכל יום ובכל שעה.
אחד המשפטים שזכורים לי (ולא הפסקתי לומר לו שזה משפט שאני אקח איתי לתמיד), כששאלתי אותו איך הוא עם המצב העסקי אצלו, אז הוא ענה “אני כל יום קם בבוקר ובודק אם אני עשיתי את המקסימום שאני יכול, אם אני עונה כן אני חי עם זה בשלום, אחרת ממקסם”

אביב, אתה תהיה חסר לי מאוד.
נשארת ברכבת ההרים אבל ללא התחנה.

אביב האבא.
לאביב ולי היו לא מעט שיחות על הילדים, ההתבגרות שלהם ושלנו. על העובדה שכל הגוזלים מתחילים לעזוב את הקן. ושעכשיו זה הזמן שלנו ההורים לעצמנו לפרוח ולהתפתח.
באחת השיחות סיפר שהיה חשוב לו לטוס עם רותם לפריז, רק הוא והיא. אהבתי את עצם הרעיון של טיסה של אבא ובת לחו”ל .
אביב סיפר שנתן לה את כל העצמאות והחופש לתכנן את כל הטיול. ושהיא תחליט ותבחר את המוזיאונים, התערוכות, ההופעות ואפילו הקניונים..
סיפר שבנתה טיול מתוכנן עד הקצה כולל מסעדות מיוחדות במקומות שונים ומשונים. אמר שהלך אחריה בגאווה (למרות שנשברו לו הרגלים ) ונפעם מהתכנון המפורט והמדוקדק שלה.
בשיחה אחרת סיפר שהיה עם הבנים במשחק בחו”ל, כשבאחד הימים איבד את הארנק ולא יכול היה לו כסף למונית לחזור למלון ומצא את עצמו הולך ברגל עם שני ילדים ב 23:00 בלילה, אמר שהשביע את הילדים לא לספר את זה ללבנת.
אביב העריץ את הילדים שלו, הם היו מקור הגאווה שלו. וכמעט בכל שיחה אחד מהם אוזכר. ובכל אחד מהסיפורים אפשר היה להכיר את אביב האבא, הערכי המחנך המכיל החם ואוהב.

דקלה מור