תכנון
היעד: עצמאות אנרגטית ברשויות המקומיות
כיצד מגבשים מדיניות אנרגטית ברשויות המקומיות כשמצד אחד קורצות האפשרויות וההזדמנויות, אך מן העבר השני ניצבים החסמים והמגבלות? 5 דילמות מרכזיות עומדות בפני הרשויות החלוצות והתגמול שיחכה לרשות שתהיה הפיילוט של ישראל
בשנים האחרונות הפך הביטוי ‘התייעלות אנרגטית’ למילת באזז הגורמת להתעניינות רבה. ברשויות המקומיות ההתייעלות חשובה לא רק להשגת היעדים הלאומיים של ישראל באנרגיה מתחדשת, אלא מאפשרת גם למפות את צריכת האנרגיה במבנים שבבעלות הרשות, להביא לחיסכון בהוצאות השוטפות של העירייה ובעתיד יתכן שאף להקים תאגידי אנרגיה. הרי עם פתיחת שוק החשמל לתחרות, לכאורה גם רשות מקומית יכולה להיות ספקית חשמל, ומאחר שכבר יש אמון בין התושבים לעירייה והם משלמים לה ארנונה – למה שלא ישלמו לה גם את חשבון החשמל?
באופן זה הרשות תייצר אצלה מערכות לניהול, שליטה ובקרה של האנרגיה בעיר, ובאמצעות הניטור היא תוכל לראות מגמות של צריכה. כיום, המערכות העירוניות לא מנפקות נתונים מספקים, ועל אף שהרשות יודעת מה היקף הצריכה של מבני הציבור שתחת אחריותה לפי תשלום חשבון החשמל, אין לה מידע על השוק הפרטי שבו נכללים התושבים והעסקים. כדי להבין יותר לעומק את הנעשה בעיר, חייבים לאסוף ולנתח נתונים, להציב מטרות ויעדים ולהגדיר מדדים לשיפור, להקטנת צריכה ולהגדלת ייצור.
לרשויות המקומיות יש עניין בייעול וצמצום הצריכה העירונית של האנרגיה מחד – ובהגדלת הייצור מנגד – במטרה להגיע לעצמאות אנרגטית ולחוסן אנרגטי בעיר. אך הקטנת הצריכה היא משוכה גבוהה, מפני שטבעה של עיר היא לגדול ולהתפתח. יש בה התחדשות עירונית ופרויקטים חדשים שנבנים, כך שהצריכה גדלה כל הזמן מאחר שציפוף המרחב העירוני הבנוי משפיע על הביקושים לאנרגיה. למדיניות ניהול אנרגיה עירונית ברשויות המקומיות יש חשיבות גם במתן דוגמה אישית והובלת מהלכי התייעלות בציבור; היא תשפר משמעותית את איכות החיים, תהפוך את הרשות לנקייה יותר ותייצר לה עצמאות, שמשמעותה גם חוסן ומוכנות למצבי קיצון, כמו עלטה בת מספר ימים כתוצאה מאירועי טרור או מנזקי מזג אוויר.
כשהחזון פוגש את המציאות
אולם בעוד שהשיח על מהפכת האנרגיה בשלטון המקומי פורח, המציאות פחות מלבלבת. בשטח קיים פער גדול מאוד בין הגדרת יעדים ממשלתיים ולאומיים בנושאי האנרגיה המתחדשת, לבין הרגשת השינוי בקרב האזרחים. המעבר קורה בצורה איטית, הוא נמצא בסביבה לא בשלה מבחינה רגולטורית ונתקל בקושי לממש הרבה מהשאיפות של השלטון המרכזי. גם כאשר הרשויות המקומיות רוצות לעשות את המהפך ולנהל אנרגיה בצורה נכונה בעיר – לא ברור מהם הכלים שעומדים לרשותן במימוש המדיניות, השאיפות והיעדים האנרגטיים.
רשויות מקומיות שמעוניינות להרים את הכפפה נתקלות ב-5 דילמות עיקריות הנובעות בעיקר מחוסר הבשלות של השוק:
1. התמודדות עם המרקם העירוני הקיים. גם לאחר שרשות מקומית החליטה שהיא רוצה לקבוע מדיניות אנרגיה עירונית, עולה השאלה כיצד מתמודדים עם המרקם הקיים שכבר בנוי. בעוד שאפשר לחייב יזמים ומבנים חדשים שטרם נבנו בהוספת פאנלים סולאריים על הגגות או במתקני אגירה, לדוגמה, הרי שלא ניתן לאלץ את התושבים לעשות כן. לרשות יכולת השפעה נמוכה במבנים קיימים במגורים ובעסקים, ובסופו של דבר רוב העיר הוא בנייה קיימת.
2. תקנות שלא ניתנות ליישום. על אף שישנן רשויות שהיו רוצות לעשות מהפכה אנרגטית, לא אחת הן נתקלות במפח נפש, כי המציאות לא מאפשרת אפילו את יישום התקנות וההנחיות המועילות ביותר. דוגמה לכך היא עירייה בגוש דן שמחייבת בפאנלים סולאריים על כמחצית מגג הבניין בבנייה חדשה. אך רוב הבנייה החדשה היא צפופה, מרקמית וגבוהה, וככל שהבניין יותר גבוה – יש בו יותר צרכני אנרגיה, אבל הגג לא גדל בהתאמה. כך פוטנציאל הייצור נחות לעומת גובה הבניין וכמות הצרכנים שבו, ולא רק זאת, אלא שככל שהוא גבוה יותר – ישנן יותר מערכות טכניות שנמצאות על גג שאינו גדול דיו. למרות התקנה שמקדמת אנרגיה ירוקה ומתחדשת, החובה שמשיתה העירייה היא בלתי ניתנת ליישום.
3. הפער בין הדרישות לבין חותמת האישור. דוגמה נוספת היא השאיפה להתקנת מתקני אגירה בבנייה חדשה, למשל, שמטרתם לתת מענה בתקופות עלטה ממושכת. אך כאשר לא משריינים מקום ראוי בלוח החשמל או מסתור מספיק גדול או חדר טכני בבניין שיכול להכיל את המתקן הזה – לא עומדים בדרישות על אף הכוונות הטובות. הבעיה מתעוררת בגלל דיס-אינפורמציה ופער גדול בין הדרישות הרגולטוריות מצד אחד, לבין אנשי המקצוע המספקים את חותמת האישור לאכלוס מן העבר השני, בהם בטיחות, בטיחות אש וגורמי הגנת הסביבה.
4. מחסור בפרקטיקות בישראל. על אף הרצון להיות חוד החנית בהתייעלות אנרגטית, בישראל הנושא עדיין בחיתוליו ואין מספיק ניסיון ודוגמאות לסוגיות שעולות סביב הנושא. אם בתחום צורכי הציבור מקובלת מטלת יזם ציבורית לפיתוח של תשתיות, מבנים או מרחבים המיועדים לרווחת הציבור כפיצוי על הנטל שהוא יוצר בבנייה, הרי שבעולם האנרגטי אין עדיין התייחסות לכך, למרות שברור לכול שהיזם מוסיף עומס אנרגטי על העיר. הצעות שדובר עליהן, דוגמת קרן אנרגיה לפיצוי שתושקע בפרויקטים לטובת יעילות אנרגטית או הקמת מתקן אגירה ליצירת חוסן אנרגטי של מבני ציבור בעיר, עדיין אינן פתורות ונותרו ברמת השיח בלבד.
5. תועלת במקום אחד, נזק במקום אחר. הצעות למהלכים של התייעלות אנרגטית, כמו מתן נתונים על הדירוג האנרגטי של הדירה במסגרת שטר המכר כפי שנהוג בבנייה ירוקה או הצבת פאנלים סולאריים בחזיתות בניינים ((BIVP, טרם הבשילו וגם עולות כסף ליזמים אשר יגלגלו הלאה את ההוצאות שלהם. חלקן עשויות להביא תועלת בהיבט האנרגיה, אבל לגרום לנזק במחירי הדיור, למשל. עלייה של מחירי הדיור, בשוק שגם כך נמצא במשבר, מקרינה על מודלים כלכליים ומוכיחה שוב את הצורך האקוטי בפתרונות שמגשרים על הפערים הקיימים.
דרושה: עירייה מובילת שוק
שוק האנרגיה מתחדש ללא הרף עם עוד ועוד עדכונים ושיפורים טכנולוגיים, שאומנם מוסיפים מורכבות לטווח הקצר, אך טומנים בחובם הזדמנויות רבות בעתיד. למרות ששינויים תכופים מקשים על הרגולציה בהיבט של הגבלות, השפעות סביבתיות ונושאים העוסקים בבטיחות, ככל שהיא תיטיב להתמודד עמם ולהגיב אליהם במהירות וביעילות – כך ניתן יהיה ליישם אותם בפרוצדורות העירוניות.
ועל אף כל האתגרים שבדרך, הרשויות שישכילו להיערך מבעוד מועד לשעת השי”ן יוכלו להיות הסמן הימני של הרשויות המקומיות כולן, של היזמים ושל התושבים שלהן. כשהרגולציה תושלם והדרישות יהיו יותר בהירות – וכמובן שכשיהיו יותר פרקטיקות סדורות בנושא – הדרך שלהן תהיה קצרה יותר. הן כבר יחזיקו בתוכניות ובמסמכי מדיניות בהיבטים האנרגטיים ויוכלו ליהנות מהדרך ומהשיפור שיגיע.
על אותן רשויות שיסללו את הדרך לבאות אחריהן לגבש מדיניות המותאמת למידת הבשלות של השוק האנרגטי בישראל ולקבוע יעדים מאופקים יותר, אך ברורים וניתנים להשגה גם בטווח הקצר. ההסתכלות פנימה לתוך הרשות ויישום המדיניות על נכסיה היא סוג של פיילוט שיבחן מה כדאי, כלכלי ומשתלם. לרשות יהיה קל הרבה יותר לדבר אנרגיה אחרי שתיישם זאת בעצמה ותעשה התאמות במבנים שלה הקיימים, מה שלא ניתן לעשות במגזר הפרטי.
ההחלטה לצאת למהלך כזה דומה במידה רבה להחלטה עסקית להיכנס לשוק חדש. פלאפון, אייפד ואפילו Chat GPT הם דוגמאות למוצרים חלוציים שהניחו את היסודות לשוק שלם. מחד, כחלוצים הם נאלצו להתמודד עם דילמות עסקיות, פיתוח תשתית וחינוך שוק, אך בתמורה הם זכו לשם גנרי ולהצלחה מכוח הראשוניות שלהם בשוק. הם אימצו את הגישה שמאמינה בכניסה לשוק בניצניו, כשהוא עוד לא בשל ולא הכול תפור וסגור בו, כי אז פוטנציאל הצמיחה והרווחים גבוה יותר.
אז איזו רשות תהיה הפיילוט של ישראל בתחום האנרגיה וזו שתפרוץ את הדרך לרשויות נוספות?
אהבתם?
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
זאת תחילה של ידידות מופלאה (:
ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!