תכנון
חשוב לשדרג את הממ”ד, אך לא בצורה שתעצור את תנופת הבנייה
בין שלל המסקנות וההחלטות שהתקבלו בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’ ומבצע ‘עם כלביא ניתן לציין בחיוב את החלטת הממשלה להרחיב את שטח הממ”דים מ־12 ל־18 מ”ר ולשלב בהם מקלחת או שירותים. המציאות הביטחונית שנכפתה עלינו המחישה היטב עד כמה המרחב המוגן כבר אינו חדר צדדי אלא מרכיב תפקודי של ממש בבית הישראלי. האפשרות להפוך את הממ”ד לחדר שימושי ביומיום, או אפילו ליחידת מגורים בפני עצמה בעת חירום משקפת תפיסת מיגון מתקדמת ומתחשבת יותר בצרכיו האמיתיים של הציבור.
יחד עם זאת, היתה מתבקשת חשיבה רחבה יותר למשמעות הדבר. הרחבת שטח הממ”ד משנה את כללי המשחק התכנוניים, וגורמת ליזמים ולמתכננים להחזיר תוכניות מאושרות לשולחן השרטוט כדי להתאימן לתכנית החדשה. המשמעות בפועל היא עיכוב של חודשים בפרויקטים שכבר היו בשלבים מתקדמים לקראת בנייה. כל שינוי בתכנון הדירות, אפילו תוספת של כמה מטרים מצריך תיאום מחדש עם הרשויות, שינויים באישורים קיימים, ולעיתים גם בחישובי השטחים המשותפים ובאיזון הכלכלי של הפרויקט. התוצאה היא האטה מיידית בהתחלות הבנייה, דווקא בתקופה שבה השוק זקוק נואשות להאצה.
מעבר לכך, נדרש להכיר בכך שהרחבת הממ”ד איננה רק שאלה של שטח, אלא של הנדסה, עיצוב ויעילות תפקודית. הממ”ד הוא מרחב מוגן שאמור להגן מפני הדף ורסיסים, אך בפועל, “עקב אכילס” של הממ”ד הוא החלון. מאחר שהחלון נמצא בקיר החיצוני, אין כיום פתרון הנדסי פשוט שיאפשר להגדיל את החלל מבלי לפגוע ברמת המיגון. הרחבת שטחים ללא התייחסות הנדסית עמוקה עלולה ליצור תחושת ביטחון מדומה בדמות ממ”ד גדול יותר, אך לא בהכרח בטוח יותר. בהקשר זה ניתן מומלץ לבחון אפשרות תיכנונית לכך שהחלונות יפנו לאיזור פנימי של הבניין בדמות פטיו ובכך הם לא יהיו בחזית החשופה של המבנה. נדרש כאן תהליך תכנוני כולל, שבו המדינה, פיקוד העורף, מהנדסים ואדריכלים יגבשו תקן עדכני וברור לחלונות, לקירות ולחיבור ביניהם.
נוסף על כך, יש לתת את הדעת על ההשפעה האדריכלית. ממ”ד של 18 מ”ר הוא כבר לא “חדר נוסף” אלא אלמנט משמעותי בתכנון הדירה, כזה שיכול לשנות את הפרופורציות בין שטח ציבורי לשטח פרטי, להקטין חללים משותפים או להשפיע על חזות הבניין. ללא הנחיות עיצוביות ברורות, אנו עלולים למצוא את עצמנו עם בניינים שבהם הממ”ד שולט בתכנון, על חשבון איכות המגורים הכוללת.
אין ספק כי ההיגיון מאחורי ההחלטה ברור ונכון: המציאות הביטחונית מחייבת רף מיגון גבוה יותר, והציבור מצפה לכך. אך אם נסתכל קדימה, חשוב שהחקיקה לא תישאר בגדר תגובה למצב, אלא תהפוך לחלק מתפיסת מיגון ותכנון אורבנית ארוכת טווח. יש לגבש סטנדרט חדש לממ”דים בישראל כזה שיתחשב בצרכים הביטחוניים, במבנה הדירות, ובאילוצי השוק.
לכן, בעיני, הרחבת הממ”דים היא צעד מתבקש, אך בלעדי תכנון מדוייק וחשיבה כוללת היא עלולה להפוך מצעד בטיחותי לצוואר בקבוק תכנוני. זה הזמן לעצור לרגע, להודות בחשיבות המהלך, אך במקביל גם לייצר מתווה חכם ומאוזן שיגן על האזרחים, יאפשר ליזמים להתקדם, וישמור על קצב בנייה סביר במשק. כי בסופו של דבר, ביטחון אמיתי נמדד לא רק בעובי הקירות, אלא גם ביכולת שלנו לתכנן את העתיד בצורה חכמה ויעילה.
אהבתם?
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
זאת תחילה של ידידות מופלאה (:
ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!