חבר שהוא מנהל ומנהל שהוא חבר

אביב מאביב, אביב של כולנו, כל אחד מאתנו עם האביב שלו בלב, 15 שנים שאנו צועדים יחד, היד רועדת על המקלדת, הדמעות לא פוסקות החל משבת ב6:45 בבוקר.

“קוץ מה אתכם??” ימים של סיוט מתמשך, כשאנו מחפשים אותך בכל בתי החולים בארץ, נעזרים בכל פיסת מידע וחבר מיישובך, ככל שחולפות השעות והימים הלב מסרב להאמין ובקבלת הידיעה המרה מתרסק לרסיסים.

אביב, לבנת, יונתן, יפתח ורותם נשמות טהורות- שאינן עוד.

אביב חבר יקר לי, 24/7 שאנחנו לא נפרדים: טלפונים/ווטאפים בכל שעה מתעדכנים: ק.גת/ארה”ב/חיפה/ירושלים/פ”ת, על כולם אתה חושב ואוהב!!! .

זכיתי לקבל אותך כHRBP עם חטיבת הסמיקונדקטור המיוחדת בתחילת דרכי, זוכרת אותנו עד השעות הקטנות של הלילה בשיא האנרגיה: מראיינים, מגייסים , מתייעצים. החטיבה צומחת ואתה כ”כ מאושר

וגם בתקופות היותר “רזות” של החטיבה, אתה דואג לכל עובד ועובדת לשיבוץ חלופי העיקר שיישארו כחלק מהמשפחה. אתה עבורי דוגמא ומופת לחבר שהוא מנהל ומנהל שהוא חבר, רגוע ופעלתן כאחד לרגע לא נח

עוד הספקת לטייל עם רותם בפריז, לקחת את הבנים לכדורגל בחו”ל, השארת חלל ענק בלבבות כולנו, מנחמים את המשפחה ואת משפחת אביב לדורותיה! אין עוד אנשים כמו האיש הזה.

יכולה לכתוב עוד שעות…פניך הטובים מלווים אותי בכל דקה ומכל פינה, אני עוד מחכה לך במטבחון, לקפה של בוקר ובייגלה אחרון לנשנוש (לפני שמתחילים שוב דיאטה…) אקח איתי לדרך את כל הבדיחות הקטנות שלנו, הרגעים הקסומים, החיוך התמידי

והצוואה שלך להמשיך לחבר ולחזק את הא.נשים שלך/שלנו .

שמך צרוב בכל נים ונים: אביב מאביב יהיה זכרך וזכר משפחתך ברוך.

כבר מתגעגעת

ליהי סולן