תכנון
חסינות מקומית: למה הגיע הזמן להתחיל לבסס עצמאות אנרגטית ברשויות המקומיות
אבנר ארד, מנכ”ל משק אנרגיה, ציין בוועידה הלאומית לאנרגיה 2025 כי התנאי הבסיסי לביטחון אנרגטי הוא “עודף גדול של היצע על ביקוש. אנחנו חושבים על חוסן רק בהקשר של מלחמה, אבל החוסן הבסיסי נוצר כשיש הרבה יותר היצע מביקוש – והמצב הזה לא קיים היום בישראל”.
למרות הצעדים שמקדמת הממשלה, התקדמות היזמים הפרטיים בהקמת מתקני ייצור לאנרגיה מתחדשת ומאגרי הגז הטבעי, נראה שמדינת ישראל לא עומדת בקצב ההיצע (הייצור) ביחס לביקוש הגובר, כמו גם בקצב הקמת התשתיות למימוש ההיצע הקיים לאורך זמן. ללא התערבות והתקדמות, הפסקות חשמל צפויות להפוך לעניין שבשגרה תוך כ-5 שנים. מסיבות היסטוריות הקשורות בעיקר בשלטון הריכוזי שהונהג מקום המדינה, המרווח לפעילות השלטון המקומי אמנם צר, אך רשויות מקומיות יכולות וצריכות לקחת יוזמה במקביל לפעולות ברמה הלאומית.
המשוואה מתפרקת: ביקוש והיצע לחשמל בישראל
הביקוש לחשמל עולה בשל מעבר לרכבים חשמליים (כ-1.3 מיליון צפויים בישראל ב-2030), שימוש מוגבר במכשירי חשמל ובמיוחד במזגנים (בעקבות ההתחממות הגלובלית), וגידול בשימוש במחשבים, שרתים ובינה מלאכותית. גורמים נוספים כוללים צמיחה דמוגרפית, עיור, יצור דיגיטלי, חשמול של מפעלים על מנת להפחית פליטות ועוד. לעת עתה, למרות ההתייעלות האנרגטית ויתרונותיה, הפער בין הייצור של אנרגיה מתחדשת לביקוש הולך וגדל. התשתיות המיושנות, התשתיות החסרות (מקווי הולכה ועד חדרי שנאים), והרגולציה המתמהמהת מחייבים את הרשויות המקומיות לפעול – זהו מצב של אין ברירה: עליהן לספק שירות מיטבי וחוסן אנרגטי לתושבים בשגרה ובחירום, תוך הנאה מסוימת מפיתוח כלכלי כחלק בלתי נפרד מהתהליך.
רקע עולמי: זה עובד וזה אפשרי
בעולם, בעיקר במדינות מפותחות, רשויות מקומיות מובילות מהפכה של עצמאות אנרגטית. בארה”ב מופעלים מיקרוגרידים עירוניים שתומכים במצבי חירום. בגרמניה, מאות חברות עירוניות (Stadtwerke) מנהלות את משק האנרגיה המקומי. יפן, בעקבות אסון 2011, פיתחה “ערים חכמות” עם מערכות אנרגיה עצמאיות, שממשיכות לספק חשמל כשהרשת הארצית קורסת. עצמאות והתייעלות אנרגטית קיימות גם בסקנדינביה ומדינות נוספות. יחד עם זאת, מדובר באתגר עולמי שמתמודד עם חוסר ודאות, ומנסה לייצר צעדים שונים כדי לספק חשמל לאזרחים. אחד התוצרים של הניסיונות הללו כמו גם התקדמות לייצור חשמל ממקורות מתחדשים הוא עלייה משמעותית בתעריף החשמל לאזרחים.
המצב בישראל: התקדמות לצד פערים
בעוד שמדינות מפותחות רבות בעולם מתקדמות בצעדי ענק, ישראל, אף על פי שנרשמות בה מגמות שיפור, עדיין צועדת מאחור בקידום אנרגיה ברשות המקומית. משרד האנרגיה הציב לו ליעד לקדם משק אנרגיה, נקי, אמין ובר השגה, ובתוך כך קידם לאחרונה:
– החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה הקימה אגף חדש לשלטון מקומי שיקדם את יעדי הממשלה בתחום האנרגיה המקיימת. האגף יתמקד בבניית יכולות ברשויות, גיבוש תכניות פעולה, ניהול פורום אנרגיה ומימון תפקידי מנהלי אנרגיה. בנוסף, יפתח האגף כלים לרשויות לשיפור צריכת האנרגיה וקידום מעבר לאנרגיה מקיימת בכל המגזרים.
– תכנית “המאיץ”, מיזם הדגל לקידום אנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות, מספקת ליווי מקצועי וכלים מעשיים להטמעת התייעלות אנרגטית, ייצור אנרגיה מתחדשת ומעבר לתחבורה חשמלית, תוך יצירת מקורות הכנסה לרשויות והבטחת רציפות אספקת חשמל בחירום.
– כתיבת תוכנית אופרטיבית לשנת 2030, המתעדכנת מעת לעת, על מנת להגשים את יעדי המתחדשות.
– החלת תקנות המחייבות התקנת פאנלים סולאריים במבנים שאינם למגורים.
מאידך, מסיבות שונות, ברשויות המקומיות טרם נרשמה קפיצת מדרגה בתחום. ישנן כמה דוגמאות חוזרות להצלחה של רשויות מקומיות (כמו אילת אילות, כפר סבא וכו’), אולם מדובר בזעיר אנפין מהפוטנציאל הקיים.
חוסן אנרגטי? פעולות שהרשויות יכולות לקדם כבר היום
כאמור, את ההזדמנויות והאתגרים האנרגטיים ניתן לחזות ולפיכך אין צורך לחכות לשעת הש’- ניתן גם להיערך ולספק להם מענה. גבולות הגזרה של השלטון המקומי אמנם צרים, והשלטון המרכזי הוא חלק בלתי נפרד מהמצב, אולם גם בגבולות אלו יש צעדים בהם ניתן לנקוט. הצעדים מגוונים ומתמקדים גם בייצור ובביקוש, כאשר מה שמחבר בניהם הוא התשתיות.
“חוסן הוא מושג רחב שבא לידי ביטוי בעמידות וכושר התאוששות. החוסן של הרשות המקומית, מתבטא ביכולתה להתמודד ולהתאושש מאירועי אסון נקודתיים או שינויים רציפים. ככל שרשות היא חסינה יותר כך יכולתה לחזור ו/או לשמור על שגרה במצבי אסון וחירום היא גבוהה יותר”
תוכנית לרשויות המקומיות בחמישה היבטים של חוסן, פורום האקלים הישראלי (דצמבר 2023)
מאחר שהביקוש, הייצור וניהול האנרגיה שונים בכל רשות לא מומלץ להסתמך על פתרונות מדף אשר עלולים לספק מענה חלקי בלבד. כל רשות חייבת לפתח פתרון אנרגטי מותאם אישית אשר יכלול בין השאר:
גיבוש חזון בתחום האנרגיה כחלק מהשירות לתושב. כאשר יש נרטיב וחזון ניתן להגדיר לאן הרשות הולכת וכיצד ניתן לתכנן עבורה עתיד מיטבי. גם בתחום האנרגיה.
מיפוי פוטנציאל קיים ומתוכנן. מיפוי אזורים לקידום טכנולוגיה (כיום פאנלים סולאריים) לייצור חשמל ולאגירתו. כתוצאה מהמיפוי תוכל כל רשות לדעת את פוטנציאל הייצור, והפערים המחייבים לצרוך חשמל גם מבחוץ.
ניהול ביקושים. על רקע הצרכים האנרגטיים המתפתחים (כגון דאטה סנטרס, כלי רכב חשמליים בכל משק בית, חשמול התעשייה וכו’), התייעלות אנרגטית ומערכות ניהול חכמות תאפשרנה לתכנן את הביקוש המדויק בנקודות זמן שונות לאורך התפתחותה של הרשות.
הכנת תכנית לניהול ביקושים בחשמל בזמן חירום. יצירת סדרי עדיפויות פנים רשותיים לחשמל בזמן חירום.
רה-ארגון של תחום האנרגיה ברשות. כיום נמצא תחום האנרגיה ביחידות שונות ברשות, ולא באותן יחידות בכל רשות, בדרך כלל הגורם המטפל הוא ‘המשוגע לדבר’ במחלקת הנדסה, מחלקת אסטרטגיה או אגפי איכות הסביבה. הסדרת התחום במקביל לקידומו תתרום להשגת היעדים של הרשות מתוך ראייה מקצועית והוליסטית, ומתוך רצון לממש את חזון העיר בתחום.
מתי בפעם האחרונה קידמתם חזון אנרגטי?
‘לכל דבר יש פעם ראשונה’ אומר המשפט ומרמז גם הטעויות שיכולת לנבוע מחוסר ניסיון. אולם כשמדובר בתכנון לעצמאות אנרגטית המחיר שעלולים הרשות ותושביה לשלם על ביצוע לא מדויק עלול להיות גבוה וכואב. במדינה בה פתרונות בתחום האנרגיה רק קורמים עור וגידים והניסיון מועט- הבנה מוקדמת ומקצועית של פוטנציאל הייצור – וכן יכולת למפות באופן מקצועי את הביקוש, ללוות ולנהל פרויקטים משלבי החזון ועד שלבי הביצוע – הכרחיים כדי להבין את מרחב הטעות ביחס לחזון אליו שואפים.
למה ניתן לצפות?
רשויות אשר ישכילו כבר היום לקדם ייצור ואגירה של אנרגיה בתחומן יגיעו מוכנות למשבר הקרב.נכון, על הרשות להשקיע בתחום אשר התגמול שלו אינו מיידי. נכון, עדיין קיימות מגבלות רגולטוריות וחוקיות, עדיין קיים מחסור במשאבים והתשתיות כידוע – מיושנות. אולם גם לא אל ולמרות הניסיון המוניציפלי המצומצם, אין ספק שזהו הזמן להתחיל בקידום יוזמות בתחום האנרגטי, בדגש גובר על ניהול האנרגיה, קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות אשר ימנעו מהרשות להיכנס למשברים. צמצום הפערים בין הייצור לצריכה צריך להתחיל עכשיו וכל רשות יכולה, בליווי מקצועי וממוקד, לנקוט בצעדים ראשונים וקונקרטיים לקראת מהפכה אנרגטית אשר תוביל לביטחון כלכלי של הרשות וביטחון אנרגטי לתושביה.
בעוד 5 או 7 שנים תושבי רשויות מסוימות ייהנו מהיכולת להשתמש בחשמל, בעוד תושבים ברשויות השכנות יסבלו מכשל שוק אשר ‘הפתיע’ את פרנסי עירם. באיזו רשות תבחרו לגור? איזו רשות תשמחו להוביל?
רוצים לקרוא עוד: החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה | תכנית “המאיץ” | תוכנית אופרטיבית לשנת 2030
אהבתם?
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
זאת תחילה של ידידות מופלאה (:
ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!