תכנון
לעולם בעקבות השמש: איך עומדים ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת?
משדות פוטו-וולטאים לאורך גבולות המדינה ועד לעיר של אנרגיה ירוקה – אלה הפרויקטים שצפויים להגדיל את מקורות האנרגיה של ישראל ולסייע לביטחון האנרגטי
לאנרגיה סולארית תפקיד מרכזי במעבר למקורות אנרגיה נקיים וברי-קיימא אשר יספקו חשמל “ירוק”, יאפשרו לחיות בישראל בריאה יותר ויאיצו את הצמיחה הכלכלית של המדינה. כחלק מהמאמץ להתמודדות עם שינויי האקלים והפחתת התלות בדלקים מאובנים מזהמים, נוקטת המדינה בצעדים משמעותיים ופרקטיים לקידום אנרגיה סולארית במסגרת השאיפה לעמידה ביעד שהציבה הממשלה: 30% אנרגיה ממקורות מתחדשים בשנת 2030.
חברת AVIV מובילה מספר ,’מגה-פרויקטים’ עבור משרד האנרגיה והתשתיות ורשות מקרקעי ישראל, אשר עתידים להרחיב את מקורות האנרגיה של ישראל, יפחיתו את זיהום האוויר, יביאו לצמצום פליטת גזי חממה וטביעת הרגל הפחמנית ויסייעו לביטחון אנרגטי. החבירה המשותפת של גופים ציבוריים, רשויות מקומיות והמגזר הפרטי לאיתור שטחים עם פוטנציאל לפריסת מתקנים פוטו-וולטאיים והקמת אתרים סולאריים ומתקני אגירה, מאפשרת קידום משמעותי של ייצור האנרגיה ועמידה ביעדי הממשלה.
אז מה צפוי לנו בשנים הקרובות?
מקרקעות לא מנוצלות לשדות פוטו-וולטאים
1. אתר צמוד גדר בגבול רצועת עזה, בתחומי המועצות האזוריות אשכול, שער הנגב ושדות נגב. פרויקט בהיקף של כ- 1,400 מגה וואט אשר במסגרתו נבחנו שטחים עם פוטנציאל קרקעי לאתרי ייצור אנרגיה סולארית בשילוב אגירה. מטרת הפרויקט לנצל שטחים לא מיושבים שקיים קושי בעיבוד החקלאות בהם בשל הצמידות לרצועת עזה. מאחר שהמצב הבטחוני לא אפשר שימוש אחר לקרקע, השטח התאים לייצור אנרגיה תוך שהוא יוצר חיץ בין התושבים והחקלאים לבין תוואי הגבול. הפרויקט התקדם לכדי התנעה של תוכנית לתשתית לאומית (תת”ל) למתקן פוטו-וולטאי, אך עקב פרוץ מלחמת “חרבות ברזל” הוא נעצר וצפוי להשתלב בתוכניות האסטרטגיות של שיקום חבל תקומה.
2. שטחים ישימים בטווח של קילומטר מקו הגבול הצפוני והדרומי של מדינת ישראל. לצד הצורך באיתור שטחים מתאימים לשימוש במתקנים קרקעיים, ניצב הרצון להימנע מתחרות עם שטחים חקלאיים על משאבי הקרקע, על מנת להבטיח גם ביטחון תזונתי, ולא רק אנרגטי. לכן, בדומה לפרויקט לאורך גדר הגבול עם רצועת עזה, נבחנו אזורים פריפריאליים נוספים שאינם מנוצלים להתיישבות או חקלאות ונמצאים במרחק של כקילומטר מגבולות המדינה עם מצרים, ירדן, לבנון וסוריה. במסגרת הפרויקט, אותרו שטחים בהיקף של כ- 5,000 מגה וואט, במתודולוגיה דומה לפרויקט בעוטף עזה . הפרויקט נמצא בשלב של בדיקת היתכנות ראשונית, ומעבר למטרתו לנצל שטחים סמוכי גדר, ייתכן שהוא אף יוכל להפוך את ישראל מ’אי אנרגטי’ למוקד חיבור ושיח עם מדינות שכנות, כפי שקורה באירופה.
3.”אדמות תמורה” במזרח מטרופולין באר שבע. קרקעות נוספות בעלות פוטנציאל להקמת מתקנים סולאריים קרקעיים בהיקף של כ- 500 מגה וואט, ושאינן סמוכות לגבולות המדינה, נמצאות גם בקרבת הפזורה הבדואית בנגב. מאחר שחקלאות באזורים אלה אינה מניבה רווחיות מספיק גבוהה, נבחנת האפשרות להפוך את השטחים לשדות של מתקני ייצור באמצעות טכנולוגית השמש (מתקנים פוטו -וולטאים). אלה מהווים הזדמנות כלכלית משמעותית יותר לתושבי המגזר הבדואי ויכולים להיות כלי נוסף בידי המדינה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב.
11,000 מגה וואט בשטחים מופרים: “עיר” של אנרגיה ירוקה
דרומית מזרחית לירוחם שבנגב מתוכנן הפרויקט הגדול מכולם על שטח מופר המתפרש על כ- 110 אלף דונם אשר יוכל להפוך לאתר לאנרגיות מתחדשות בהספק של כ 11,000 מגה וואט- ממש “עיר” של אנרגיה מתחדשת. האתר מתוכנן בתחום שטחי כרייה וחציבה, שבחלקם כבר הסתיימו תהליכי הכרייה. הפרויקט הבשיל לכדי תוכנית לתשתית לאומית והוגש בימים אלה לוועדה לתשתיות לאומיות, כשהתפיסה התכנונית הינה כי ההקמה תהיה בשלבים, הן בהתאם לגודל השטח הפנוי, לצרכי המשק השונים ולהתקדמות הטכנולוגיות לאורך השנים; והן בהתאם ללוחות הזמנים של האפשרות למימוש השטח, על מנת שלא לפגוע בכריית החומרים הנדרשים למשק הישראלי, זאת כאמור, וטרם הושלמה הכרייה בשטחי האתר.
בזכות גודלו יוצא הדופן של האתר שהוא, לשם השוואה, שווה ערך לפעמיים השטח המוניציפלי של עיריית תל אביב, אפשר יהיה לנצל בו שילוב של ייצור באמצעות אנרגיה סולארית, מתקני אגירה ותעשיית מימן שהולכת ותופסת תאוצה בעולם. גם כדלק העתיד וגם כטכנולוגיית אגירת אנרגיה כמימן, שיותר ידידותי לסביבה וצפוי להפחית את הפליטות. זאת בנוסף, לאתר מחזור פסולת חשמלית ואלקטרונית שיאפשר מחזור של הפנלים הסולאריים מהאתר בבוא העת, ואף מכלל המדינה וכן, לשימושים נוספים שניתן יהיה לשלבם בתת הקרקע כדוגמת חוות שרתים, מחשבי על, אגירת דלקים ועוד.
זהו פרויקט דגל של משרד האנרגיה, רשות מקרקעי ישראל והרשויות המקומיות באזור, שיהיה עוגן משמעותי לייצור אנרגיות מתחדשות ואבן שואבת לתעסוקה בדרום הארץ. יחד עם זאת, מכיוון שהשטח נמצא בדרום המדינה, אחד האתגרים הגדולים ביותר שעימם יש להתמודד הוא כיצד להעביר את האנרגיה שתופק ממנו לכלל צרכני החשמל, אשר רובם נמצאים במרכז הארץ. תכנון והקמה של קווי חשמל הם תהליכים מורכבים, בוודאי כשמדובר על היקפי ייצור גדולים כל כך.
צעדים אופרטיביים בדרך למימוש היעדים
ארבעה מגה-פרויקטים אלה מצטרפים לעשרות יוזמות של אנרגיה מתחדשת, דוגמת מתקני אגירה של יזמים פרטיים בנגב ומתקן האגירה בחבל תענך, שאושר בשנת 2022 והינו הגדול ביותר בישראל. לצד אלה מונחות על השולחן עוד תוכניות מאושרות של הממשלה ושל המגזר הפרטי, אשר יצטרכו לתת מענה לעלייה בצריכה ובביקושים העתידיים, שכן על מנת לעמוד ביעד של 30% אנרגיות מתחדשות יש למצוא פתרונות יצירתיים ולקדם פרויקטים נוספים כדומת דו שימוש בקרקע אם על שטחי מגורים ותעסוקה, מאגרים, מחלפים או חקלאות
המתווה והפרויקטים שבתהליכי תכנון ובדיקה היתכנות צפויים להניב תוצאות משמעותיות כבר בשנים הקרובות, במטרה להעלות את היעדים ולצמצם פליטות של גזי חממה אף יותר, בתקווה שבעתיד עוד יתווספו טכנולוגיות חדשות ויעילות. בינתיים נעשים צעדים אופרטיביים כדי לאפשר ולהקל בתהליכי התכנון, הרישוי וההקמה של מתקנים פוטו-וולטאים בדו-שימושיות בקרקע. יחד עם זאת, לצד כל אלה יידרשו גם שטחים קרקעיים, כמו אלה שנסקרו, וכן בחינה מעמיקה כיצד ממשיכים ומתכננים אתרים נוספים במדינה צפופה וקטנה כישראל, תוך שמירה על הטבע, על החקלאות, ביטחון המזון והשטחים הפתוחים.
אהבתם?
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
זאת תחילה של ידידות מופלאה (:
ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!