סביבה
הערים חיפה ואשדוד לעולם לא יתנקו מזיהום אוויר ללא הפחתה דרמטית בפליטות של האניות העוגנות בנמליהן
סחר החוץ של מדינת ישראל, הנחשבת לכלכלת אי, תלוי בנמלי הים. הפעילות הימית הכרוכה ביבוא ויצוא של סחורות נשענת כיום על שני נמלים מרכזיים: חיפה ואשדוד. היא אף צפויה להתרחב בשנים הקרובות עם התוכניות להקמת נמל המפרץ בחיפה ונמל הדרום באשדוד. מדובר במהלך חשוב עבור כלכלת ישראל אך הוא צפוי להחמיר את בעיית זיהום האוויר, במיוחד במפרץ חיפה.
במחקר שנערך על ידי חברת AVIV AMCG נמצא כי היקף זיהום האוויר הנפלט מהאוניות בנמלי חיפה ואשדוד הוא זיהום כבד וגבוה באופן משמעותי מהערכות קודמות שהיו בנושא. לשם השוואה ועל בסיס נתוני המשרד להגנת הסביבה, כאשר משווים את הפליטות המיוחסות לכלי השיט בנמלים ביחס לפליטות אחרות המיוחסות לסקטורים אחרים במדינה, האניות פולטות פי 3 יותר חלקיקים נשימים (אליהם ספוחים גם מזהמים נוספים המזיקים לבריאות) מאשר כל החלקיקים הנשימים הנפלטים במפרץ חיפה מהתחבורה ומהתעשייה גם יחד, כולל מכלל התעשייה הכבדה במפרץ.
השפעת זיהום האוויר הכבד בנמלי הים על האוכלוסייה
נמלי חיפה ואשדוד צמודים לאזורים בעלי צפיפות אוכלוסין גבוהה, ולכן זיהום האוויר הנפלט מהאניות אינו רק גבוה, אלא בסבירות גבוהה גם משפיע בפועל על איכות האוויר של תושבים רבים הדרים באזור חיפה ואשדוד. מזהמי האוויר שמקורם בשרפת דלקים מזהמים המשמשים את מנועי האניות, נפלטים מארובות פליטה בגובה נמוך יחסית (בהשוואה לארובה של תחנת כוח), מה שמפריע לפיזור הזיהום, ויחד עם כיווני הרוחות והטופוגרפיה של חיפה ההררית – לזיהום נטייה להיכלא יותר בתוך אזורים מיושבים ולהשפיע על איכות האוויר. המצב דומה גם באשדוד, אך חמור יותר בחיפה בשל פני השטח והתנאים האטמוספריים והטופוגרפיים העיר.
סך הזיהום בנמלי חיפה ואשדוד עומד על אלפי טונות של פליטת תחמוצות חנקן וגופרית בשנה (כמו גם מזהמים נוספים כגון CO, PM2.5 ו- VOC מדי שנה). מעל מחצית (65%-50) מפליטות אלה נובעות מפעילות העגינה בנמל, והיתר משלבי השיוט, תמרון והמתנה של האניות במרחקים קצרים מהנמל ובתחום המים הטריטוריאליים של ישראל.
הגורמים לזיהום מכלי השיט
עד כה זיהום האוויר מכלי השיט בנמלים כמעט שלא טופל מכמה סיבות: מחסור בכלי אכיפה ורגולציה פנימית בישראל אל מול זיהום שמקורו בעשרות אוניות נייחות וניידות ולא במקור יחיד. בעוד מדובר בכלי שיט שרובם רשומים במדינות זרות כדוגמת פנמה, כאשר את התקנות הבינלאומיות בנושא קובע ארגון IMO של האו”ם, שהסטנדרטים שלו מקלים מאוד.
בנוסף, מרבית האוניות שמגיעות לנמלי ישראל ישנות למדי, עם דור מנועים מיושן ומזהם במיוחד. אל מול זאת, העלות הגבוהה של רכישת אוניות חדשות, הנאמדת במיליונים, מקשה על תחלופתן והסיבה הכלכלית היא גם זו שעומדת מאחורי חוסר הרצון של בעלי האוניות להתקין בהן מערכות יקרות ואמצעים לטיפול בפליטות מזהמות והפחתתן, כשאין רגולציה בינלאומית או אזורית הדורשת סטנדרטים אחידים ומחמירים יותר. לנמלים גדולים בסין, קליפורניה ונמלי אירופה קל יותר לחייב את כלי השיט המגיעים לחופן במערכות שכאלה, אך ישראל היא שחקן קטן בשוק וכוחה מוגבל בנקיטת אמצעים דרסטיים באופן חד צדדי, אם אותם אמצעים לא ננקטים בנמלים אחרים בים התיכון.
פתרונות ודרכי טיפול להפחתת זיהום האוויר בנמלים
למרות האתגר שבהתמודדות עם סקטור האניות ולאור היקף הזיהום הכבד וסמיכותו הגבוהה לאזורים עם צפיפות אוכלוסין גבוהה, מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות פאסיבית ולהרשות את המשך הזיהום הזה. במחקר שבוצע על ידי AVIV AMCG הוצעו מספר דרכים שבהן ניתן לנקוט על מנת להפחית את היקף הזיהום, וצוינו יעדי הפחתת זיהום אליהם ניתן לשאוף. בין הפעולות שניתן ליישם בשנים הקרובות:
1. אכיפה מידית ובלתי מתפשרת של התקנות החדשות שאומצו גם על ידי ישראל בנוגע להגבלת שימוש בדלק עם תכולת גופרית העולה על 0.5% (נספח 5 באמנת MARPOL). רק אכיפה אפקטיבית של תקנה זו לבדה, יכולה להביא להפחתה של כ- 80% בפליטות המזיקות של תחמוצות גופרית (כמו גם הפחתה משמעותית נוספת בפליטה של חלקיקים נשימים). הדבר דורש הקמת מערך ניטור, בקרה ואכיפה ייעודית לנושא, בניגוד למצב הקיים.
2. הרחקת ההמתנה של האוניות המזהמות ביותר ל- 10 ק”מ מהנמל, ומניעת המתנתן לעגינה במרחק הקצר מ- 5 ק”מ מהנמל לכל הפחות.
3. דרישה או עידוד של כ- 70% מהאוניות המזהמות להתקין אמצעים להפחתת תחמוצות חנקן, לעשות שימוש בתחליפי דלק או להסב את המנוע הפועל בזמן העגינה להתחברות למערכת חשמל חופי ((Shore Power בזמן עגינה ממושכת בנמל. קידום הדבר יכול להגיע באמצעות מנגנוני ‘מקל וגזר’ המציעים תמריצים כלכליים והנחות בתעריפי אגרות כניסה לנמל לאוניות פחות מזהמות, ומנגד – הטלת קנסות על אוניות יותר מזהמות.
4. מדינת ישראל תשקיע בתשתית חשמל חופי בכל נמל, וכך אוניות העוגנות בנמל יוכלו להתחבר אליה במקום להשתמש במנועי העזר המזהמים. בנוסף, המדינה תתקין תשתיות תדלוק בגז טבעי בנמלי חיפה ואשדוד, אשר יהווה תמריץ להגעת אוניות חדשניות הנעות על גז טבעי לאזור. אוניות שיתדלקו בישראל יקנו כאן את הגז הטבעי והרווח למדינה יהיה כפול: כלכלי וסביבתי.
5. שיתוף פעולה ואיחוד כוחות עם נמלים אחרים באזור הים התיכון כדי לחוקק סטנדרטים אזוריים בתיאום עם ה-IMO.
לסיכום, יישום מספר פעולות משולבות במסגרת תוכנית הדרגתית וארוכת טווח, תאפשר להביא עד לשנת 2030, להפחתה משמעותית מאוד בפליטות, ולשפר את איכות האוויר של תושבי אזור מפרץ חיפה ואשדוד.
אהבתם?
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
זאת תחילה של ידידות מופלאה (:
ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!