תכנון
כששכונה שלמה מתחדשת ועולה על שולחן השרטוט
קבלו הצצה אל מאחורי הקלעים של ‘יד התשעה’ בהרצליה: איך מפקידים תוכנית התחדשות עירונית בשכונה ותיקה שהופכת למתחם מודרני, מבלי לאבד את הד.נ.א הקהילתי שלה?
המעבר ממעברת עולים שהוקמה בשנת 1950 לשכונה עכשווית ששומרת על הד.נ.א הקהילתי שלה הוא בדיוק מסוג התוכניות שמשנות את פניה של ישראל: מוסיפה אלפי יחידות מגורים כדי להתמודד עם משבר הדיור, תורמת לביטחון ולעורף חזק באמצעות בניית ממ”דים ומעל לכול – משדרגת את איכות החיים של התושבים בזכות בנייה חדשה ומענה לצרכי ציבור. כזו היא שכונת יד התשעה (“שביב”) בהרצליה, שהופכת משיכון ותיק לשכונה חדשה בעיר. לאחרונה אושרה להפקדה תוכנית להתחדשות השכונה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אשר משלשת את גודל יד התשעה עם בניינים חדשים בתמהיל מגוון ובטיפולוגיות בינוי שונות, תוך שימור מאפייניה הייחודיים של השכונה, שזכורה לרבים מהסרט “סלאח שבתי”.
תוכנית דגל להתחדשות עירונית בהיקף חסר תקדים
פרויקט הענק יוצא לדרך ביוזמת עיריית הרצליה והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שכבר סימנה את המהפך בשכונה כאחת מתוכניות הדגל שלה. מדובר בתוכנית פינוי-בינוי רחבת היקף שלוקחת שכונה שלמה ומחדשת אותה, אשר במסגרתה צפויות להיהרס 1,483 דירות בבנייני שיכון ישנים בני 1-5 קומות לטובת 4,616 יחידות דיור חדשות עם מעלית, חנייה וממ”ד. אלה יוקמו בבנייה מרקמית של 6-10 קומות בלב השכונה, לצד מגדלים בגובה עד 35 קומות שייבנו במגרשים גדולים הנמצאים בסמיכות לצירי התנועה הראשיים שבהיקף השכונה.
חזון התוכנית הוא לבצע חידוש מקיף של המרקם הוותיק, לצד שדרוג משמעותי של איכות החיים בשכונה עם שירותים מצוינים וביקוש גבוה. כך שבנוסף למגורים, תכלול השכונה המשתרעת על פני כ- 280 דונם גם שטחי מסחר ותעסוקה בהיקף של כ- 84 אלף מ”ר ושטחי ציבור בהיקף של כ-91 אלף מ”ר, בהם מוסדות ציבור ושירות לתושבים, מוסדות חינוך ושטחים פתוחים. בדומה להעצמת הבנייה בסמוך לצירי תנועה ראשיים, לתחנת המטרו העתידית שתקום מצפון-מערב לשכונה ולתחנת הרכבת הכבדה, גם הוספת שטחי המסחר והתעסוקה תוכננה באופן דומה במטרה לפזר אותם הן לאורך צירים ראשיים והן בלב השכונה, בו מיועדים להיות עסקים בעלי מאפיינים שכונתיים יותר.
לא רק פינוי-בינוי: האתגרים התכנוניים, ההנדסיים והחברתיים
מאחורי התוכנית יוצאת הדופן יש לא מעט התמודדויות עם אתגרים תכנוניים הנובעים, בין היתר, מהמורכבות של חידוש שכונה שלמה: שימור מאפיינים ייחודיים, שיפור איכות החיים וסטנדרט הבנייה, תכנון המעטפת כולה, הקצאת מרחב הליכתי, שדרוג צירי התנועה והגדלה משמעותית של שטחים לצרכי ציבור.
אז איך מפקידים תוכנית לשכונה שלמה בלי לאבד את הקשר לתושבים ולרחוב? אנחנו ב- AVIV גאים להוביל את ניהול התכנון של אחד הפרויקטים העירוניים המשמעותיים בישראל, ומזמינים אתכם לקבל הצצה אל 5 אתגרים מרכזיים איתם התמודדנו בשלבי התכנון:
1. רכישת אמון התושבים. לאור ניסיונות עבר שלא צלחו לקידום התחדשות עירונית בשכונה, נדרש תהליך עומק מורכב להשבת אמון התושבים. הפעם, התכנון נעשה בהובלתה הישירה של עיריית הרצליה ויושם מודל עבודה המשלב פעילות חברתית משמעותית לצד העבודה התכנונית. צוות יועצים חברתיים של התוכנית, בשיתוף המנהלת להתחדשות עירונית, ניהל מהלך מקיף שכלל מפגשי שיתוף ציבור. הצלחת התהליך מתבטאת בכך שהתכנון הושפע ממעורבות התושבים ומתגובות מועילות שעלו מהם, דוגמת שינוי מתחמי המימוש ופיזור יחידות דיור בר-השגה בכל רחבי השכונה.
2. איזון בין חדש לקיים: צוות התכנון פעל לשימור מאפייניה הייחודיים של השכונה, בהם רשת משעולים ושבילים פנימיים המעודדים הליכתיות. במטרה להמשיך ולקיים את האווירה השכונתית, שומרה ככל הניתן הבנייה הנמוכה והמרקמית במרכז השכונה. מנגד, עוצמות הבינוי הגבוהות ומגדלי המגורים הופנו לשולי השכונה, בסמוך לתחנת הרכבת ולצירים התחבורתיים הראשיים.
3. דיור להשכרה לצמיתות: התוכנית מייצרת מענה מקיף לאוכלוסיית השוכרים, מאחר שרבים מתושבי השכונה מתגוררים בה בשכירות. במסגרת זו, מוקצות כ-600 יחידות דיור להשכרה לצמיתות במטרה לאפשר לתושבים יציבות בקהילה והמשך מגורים בשכונה גם לאחר ההתחדשות העירונית. הדירות המיועדות להשכרה לטווח ארוך יתאפיינו בתמהיל מגוון של גדלים, תוך מתן דגש על יצירת היצע רחב של יחידות דיור קטנות.
4. תחבורה וקישוריות: כמענה להגדלת יחידות הדיור בשכונה ולמניעת עומסי תנועה, התוכנית משפרת משמעותית את הקישוריות לרשת הדרכים העירונית והארצית. המערך התנועתי יורחב מכניסה ויציאה אחת לשלוש כניסות ויציאות, אשר מקשרות את השכונה לצירים ראשיים (ובהם כביש 531) ולפיתוח העתידי של הרצליה. כמו כן, הרחובות הקיימים יורחבו וישולבו בהם פתרונות חנייה תת-קרקעיים.
התכנון החדש שם דגש על תחבורה ציבורית והליכתיות, ונשען על סמיכות השכונה לתחנת הרכבת ולתחנת המטרו העתידית. הוא תואם את הנחיות תמ”א 70 המגדירות עוצמות בינוי ועירוב שימושי מסחר בקרבת עורקי הסעת המונים, ובמקביל, מקודם תכנון מוטה הליכתית, הכולל מדרכות רחבות ורשת שבילי אופניים.
5. שטחים ציבוריים פתוחים וירוקים: על אף שמדובר באזור ותיק מאוד, יד התשעה המטופחת היא שכונה ירוקה עם עצים רבים לשימור. הקפדנו לשמר את מאפייני השכונה המוריקה והרעננה, ואף להגדיל את השטחים הציבוריים הפתוחים. כחלק מראייה סביבתית כוללת, התוכנית מותאמת לשינויי אקלים, והתכנון משלב עקרונות של ניהול מקיים של מי נגר, שימור עצים בוגרים ויצירת מרחב ציבורי מוצל ומאוזן.
תוכנית ההתחדשות העירונית בשכונת יד התשעה היא דוגמה לאתגר תכנוני, חברתי והנדסי מורכב בסדר גודל יוצא דופן שהצלחתו אינה נמדדת רק במספר יחידות הדיור החדשות או בשדרוג התשתיות והתחבורה, אלא ביכולת לרתום את הקהילה כשותפה מלאה לדרך. מודל העבודה שננקט כאן, המאזן בין בינוי אינטנסיבי לבין שימור האופי השכונתי המקומי, מציב סטנדרט חדש להתחדשות שכונתית כוללת והפיכתה למוקד אורבני איכותי, נגיש ומקושר.
דרורה בוגנים היא מתכננת ערים ומנהלת פרויקטים בחברת AVIV, ומתמחה בניהול והובלת פרויקטים רחבי היקף בתחומי התכנון, הסביבה והתכנון הסטטוטורי. במסגרת תפקידה היא מלווה משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, גופים ציבוריים ויזמים פרטיים בפרויקטים ברמה הארצית, האזורית והמוניציפלית, לאורך שלבי התכנון, התיאום והיישום. היא מביאה ניסיון בניהול ממשקים בין רגולטורים, צוותי תכנון ובעלי עניין, ובקידום תהליכים המחברים בין מדיניות תכנונית, שיקולים סביבתיים וצרכים ציבוריים.
אהבתם?
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
זאת תחילה של ידידות מופלאה (:
ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!