תכנון
האם BIM מתאים לישראל? על הקשר בין תרבות מקומית לטכנולוגיה
התשובה לשאלה ‘האם BIM מתאים לישראל?’ קשורה ותלויה בגורמים רבים. BIM מוכר בראש ובראשונה כמודל תכנוני תלת-ממדי, אך בפועל הוא הרבה יותר מכך. מדובר בגישה אינטגרטיבית לניהול מידע בכל השלבים של חיי המבנה.
במאמר הראשון שהעלנו בנושא – BIM: הרבה יותר מתלת-ממד הודגש כי בבסיסו של BIM עומד מודל אדריכלי דיגיטלי, הכולל ייצוג מפורט של כל מרכיבי המבנה – מהתכנון, דרך הבנייה ועד לתחזוקת המבנה לאחר השלמתו. כל בעל תפקיד בפרויקט יכול לגשת לתאום הדיגיטלי בענן החברה ולאתר כל פרט במהירות, והכל תוך כדי עבודה על מערכת קבצים אחידה המתעדנת באופן רציף ללא ניירת שמונעת תכנון לא מתואם עקב ריבוי גרסאות לא תואמות.
במאמר זה עלו דוגמאות המלמדות על השימוש במודל במדינות שונות בעולם ועמן התהייה: האם התרבות הישראלית, כמו גם תרבות העבודה והתרבות הארגונית, יאפשרו ל- BIM לחדור לכל ארגון וחברה העוסקים בייזום ובנייה כפי שקרה במדינות אחרות בעולם? האם בישראל, על כל היצירתיות והחדשנות בה, הפתרון הטכנולוגי יוטמע בהרחבה גם אצל ספקים ויזמים פרטיים בדומה לגופים הציבורים? והאם ההצלחה של המודל במדינות כמו בריטניה, הולנד וסינגפור אפשרית גם בישראל בה החוקים והתקנים עדיין לא מחייבים את השימוש במתודולוגיית עבודה ושימוש ב- BIM כבר מהתכנון הראשוני?
BIM בעולם: התנסות, דוגמאות והפקת לקחים
לפני שנבחן את הקשר בין הצלחת השימוש ב- BIM בארצות השונות חשוב לשים לב לשתי תרבויות המתקיימות באותה סביבה:
1. התרבות באותה מדינה (Culture): כלל ההישגים הרוחניים והטכניים של אדם או של חברה.
2. התרבות הארגונית (Organizational Culture): “הערכים, האמונות, הנורמות והמנהגים הקיימים בארגונים”.
הסביבה הטבעית של BIM – ענף הבנייה והפרויקטים – היא התרבות הארגונית שיש להתייחס אליה. זוהי סביבה של חוזים מקבילים, שרשרות אספקה, תכנון בשכבות ועבודה של צוותים זמניים ושונים סביב כל פרויקט. זו תרבות ארגונית שונה מאוד מתרבות ההייטק המוכרת לכולם בה הצוותים קבועים, קצב העדכונים תכוף, מתקיימת מדידה רציפה של ביצועים והפרויקטים טכנולוגיים ופעמים רבות בינלאומיים. מכאן ניתן להסיק שיישום והטמעה של טכנולוגיה תלויים גם במאפייני התרבות המקומית ובמאפייני התרבות הארגונית בכל הנוגע לשיתופי מידע, סטנדרטים וניהול שינויים, וגם ה- BIM, כמו כל טכנולוגיה, תלוי בסביבה זו. כשיש שפה משותפת (סטנדרטים), כללי משחק מוסכמים (רגולציה/הנחיות), ויכולת ארגונית לעבוד בתיאום, ניתן להטמיע וליישם בהצלחה. בפועל, בהינתן שההבדלים בין מדינות משקפים ערכים תרבותיים גם היישום וההטמעה אינם זהים.
ארבע המדינות המופיעות בטבלה מייצגות ארבעה דפוסי אימוץ שונים ומשלימים: בריטניה – מסגרת רגולטורית מחייבת, סינגפור – ניהול ממשלתי מרכזי והגשה דיגיטלית ב- BIM, הולנד – סטנדרטים פתוחים ואימוץ וולונטרי של המודל ויפן – אימוץ מדורג המושפע מהיררכיה ודיוק תרבותי. ההצגה ההשוואתית ממחישה כיצד מדיניות ותרבות ארגונית מעצבות את ההטמעה בפועל.
מאפייני יישום והטמעה ברחבי העולם
על בסיס הנתונים שהוצגו בטבלה השאלה המתבקשת היא היכן ממוקמת ישראל בכל הנוגע ל-BIM בקונספט התרבותי?
ישראל: תרבות העבודה והטמעת BIM
כדי ש- BIM יוטמע בישראל בהיקף רחב, האם נדרשת מסגרת רגולטורית ברורה ומחייבת שתיישר קוכגון מודל בריטי/סינגפורי הכולל חוקים, הנחיות וסטנדרטים או שפה מוסכמת וברורה, אך וולונטרית בלבד, נוסח הולנד?
היכן תהיה ישראל בעוד עשור או שניים? זאת ניתן יהיה להעריך רק לאחר שנברר לעומק מה מאפיין את תרבות העבודה הישראלית בתכנון וביצוע, ואת המהלכים המעשיים שימנפו את החוזקות המקומיות ויצמצמו חיכוכים ארגוניים בהטמעת BIM (מדיניות, סטנדרטים, הכשרה).
ישראל מאופיינת ביזמות, ישירות ופתרונות ממוקדים המקצרים טווחים בין אנשים, וגם ברצון להתקדם מהר. מצד שני, תרבות העבודה בענף הבנייה היא פרויקטלית ומרובת שחקנים, חוזים מקבילים, שרשראות אספקה מפוצלות, ותיאומים תכופים בין מתכננים, קבלנים וספקים. ולכן, השאלה איננה אם BIM “מתאים” לישראל באופן עקרוני, אלא אם ניתן יהיה לתעל את הזריזות הישראלית למשמעת נתונים, לשפה משותפת ולתיאום מוקדם המאפיינים את ה- BIM.
כאן נכנס ההקשר הישראלי הרחב. דו”ח בנק ישראל מזכיר מפורשות שענף הבנייה נמצא מאחור בתיעוש ובחדשנות, בין היתר בשל “מידה מוגבלת של ידע בתחום, צורך בתיאום בין גורמים רבים ורגולציה לא מתאימה” החשובים להטמעת BIM (תיבה רביעית מתוך דו”ח בנק ישראל לשנת 2023).
בדו”ח נרשמה גם האבחנה הכואבת של תלות ארוכת שנים בכוח עבודה לא ישראלי זול ומתחלף, המקטינה את התמריץ להשקיע בשדרוג תהליכים: “זמינות של עובדים לא ישראלים בעלות נמוכה מקטינה את התמריץ של חברות להטמיע חדשנות.”
ובכל זאת, אותו דו”ח עצמו מגדיר במפורש את BIM כחלק מארגז הכלים לשיפור פריון העבודה – “שימוש במידול מידע באמצעות BIM לאורך כל חיי הפרויקט”. כלומר, הערך המוסף של BIM עבור הרגולטור הוא בעיקר מעצם היותו עמוד שדרה ניהולי לאורך חיי הפרויקט ולא רק אמצעי לתכנון ‘תלת-ממדי’.
במאקרו, למבנה שוק התכנון והמכרזים המקומי יש משקל ממשי בתמריצים להטמעה והוא נשלט במידה רבה על ידי משרדים ותיקים וגדולים, כתבי כמויות ותנאי סף במכרזים רבים המכוונים בפועל לשחקנים ספורים, וכך, משרדים קטנים ובינוניים מתקשים לזכות, להיכנס לשוק ‘של הגדולים’ ולהתרחב. לכך מצטרפת שחיקת שכר התכנון וניהול, ועלות ההכשרה וההתמקצעות ב- BIM. בתנאים כאלה, הכדאיות לשימוש במודל יורדת ונדחית.
גם מודל התגמול של המשרדים מהווה סוג של צוואר בקבוק: מאחר והטמעת BIM מחייבת עבודה מוקדמת, לימוד והטמעה כבר בשלבי התכנון, משרדים רבים לא עושים בו שימוש מאחר ואינם מתוגמלים על מאמצי התיאום המוקדם, ורק תימרוץ הוגן או חובת שימוש יהפכו את ה- BIM לחלק בלתי נפרד מהתכנון כבר מתחילת הדרך. טיפ: כאשר הדרישה נקבעת במסמכי מכרז ציבורי או בדרישת יזם, השוק ‘מתיישר’ לשפה אחת וכאשר הדרישה אינה כתובה ואינה מתוגמלת האימוץ נותר נקודתי, תלוי אנשים ותלוי פרויקטים.
מכאן ניתן להעריך שההטמעה הטובה והנכונה ביותר עבור ענף הבנייה הישראלי תהייה של מודל היברידי. עמוד שדרה אשר יחייב בנקודות מפתח עבודה עם סטנדרטים מוסכמים פתוחים שמאפשרים לשחקנים שונים גם בשוק הפרטי להצטרף בקצב שלהם וללא חסמים. מודל שידבר בשפה ישירה ופרגמטית אך גם יחייב מסגרות עבודה שיחייבו תיאום מוקדם ואחריות. האם זה יספיק כדי להפוך את השותפים הישראלים הזריזים גם למדויקים? האם ניתן יהיה להתמודד עם התנודות בכח האדם והלחצים הביטחוניים אשר עלולים להטות את הכף לטובת פתרונות מהירים או נקודתיים על פני השקעה במסגרת ובתהליכים? כאן צריך להתייחס לכמה נקודות: הראשונה- העולם הופך לטכנולוגי יותר ויותר ולכן גם בכל הנוגע ל- BIM ולענף הבנייה, במוקדם או במאוחר גם ישראל תאמץ את המודל. השאלה היא האם לא כדאי להתחיל בהתמודדות כבר עכשיו, ולהתאים את ההטמעה של המודל ואת השימוש בו כדי ליהנות מהיתרונות הגדולים שלו כבר בשנים הקרובות? הנקודה השנייה מתייחסת למחקר עומק שחייב להתקיים אשר יוכל ללמד על הפרויקטים המתאימים ביותר להטמעת המודל, מודלי התקשרות, היקפי החיסכון לאורך חייו של הנכס והתאמתו על פי תתי ענפים, סוגי יזמים ועוד. נתונים אמפיריים ומובהקים יוכלו להקל ולעודד את החברות לעשות שימוש מושכל גם ב- BIM.
מקורות:
בריטניה: Government Construction Strategy, May 2011 | Information management
according to BS EN ISO 19650 (UK BIM FRAMEWORK)
סינגפור: CIRCULAR TO PROFESSIONAL INSTITUTES, FEB 2023 (URBAN REDEVELOPMENT AUTHORITY) | Guide on Building Information Modelling (BIM) e-Submission
הולנד: BIM law and regulation in the Netherlands, JUN 2017 |
יפן: MLIT BIM/CIM Standards and Guidelines, Ministry of Land, 2021 | A Mixed-Method Comparative Analysis of BIM Technology Adoption in China’s and Japan’s Construction Sectors | Global BIM Survey: Japan seeks its own path to digital construction, MARCH 2022
אדריכל יצהר גלמידי הוא מנהל תחום BIM ותיאום מערכות בחברת AVIV, ומתמחה בניהול מודל, ניהול BIM, תיאום מערכות, תכנון אדריכלי וניהול פרויקטים. במסגרת תפקידו הוא מלווה משרדי תכנון בכל הגדלים, חברות בנייה ויזמות, במגוון פרויקטים במגזר הפרטי והציבורי, משלב התכנון הרעיוני ועד למסירה ואף לשלב האחזקה. הוא בעל ניסיון בפרויקטי בינוי ותשתיות מורכבים, בהם מתחמי הסעה המונית, משרדים, מסחר, מגורים ותעשייה, וכן בעבודה מול גופים ביטחוניים.
אהבתם?
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
זאת תחילה של ידידות מופלאה (:
ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!