ייעוץ ניהולי, ניהול פרויקטים, תכנון
המהלך הישראלי שידחוק את אירן משרשרת האספקה העולמית
הפרסומים בישראל בדבר האצת יוזמת מסדרון IMEC בגלל המתיחות סביב מצר הורמוז היא תזכורת חדה לתלותה של הכלכלה העולמית בצווארי בקבוק גיאו־פוליטיים. הסחטנות האיראנית המתמשכת, לצד חוסר הוודאות שהתחדד במהלך העימותים האחרונים, מציבה סימן שאלה גדול מעל יציבות נתיבי הסחר המרכזיים. בתוך המציאות הזו, יוזמת מסדרון India-Middle East-Europe Economic Corridor (IMEC) כבר מזמן רעיון, אלא צורך אסטרטגי.
המסדרון, שאמור לחבר בין הודו לאירופה דרך מדינות המפרץ, ירדן וישראל, מציע אלטרנטיבה יבשתית וימית משולבת שתעקוף את הורמוז ותפחית את התלות בו. מעבר למשמעות הכלכלית, מדובר במהלך גיאו־אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות האזורי: אם הסחר העולמי ימצא נתיב חלופי יציב, יכולת ההשפעה של איראן תצטמצם וישראל תיהנה מחופש פעולה רחב יותר, גם בהיבטים ביטחוניים. אך כאן נכנסת השאלה האמיתית: האם ישראל מוכנה לממש את הפוטנציאל הזה?
לישראל יתרון גיאוגרפי נדיר אך בפועל היא פועלת יותר כ”אי כלכלי” מאשר כצומת אזורי. התשתיות הקיימות בדמות נמלים, רכבות ונתיבי תחבורה נבנו בעיקר לצרכים פנימיים, ולא מתוך תפיסה של ישראל כגשר בין יבשות.
IMEC משנה את נקודת המבט הזו. הוא מחייב חשיבה אחרת: לא עוד תשתיות שמשרתות את האזרח בלבד, אלא תשתיות שמשרתות שרשרת אספקה גלובלית שבה ישראל שחקנית מובילה. המשמעות היא השקעות עומק בנמל אילת כשער דרומי, חיבור רכבות מהיר לצפון, פיתוח שדות תעופה למטען, ושילוב עם מערכות אנרגיה, מגז ועד חשמל, שיחברו בין ישראל, אירופה והמזרח התיכון.
הדוגמה של דרום קוריאה, שהפכה את נמל בוסאן למנוע צמיחה לאומי, אינה מקרית. גם שם הבינו שמדינה קטנה יכולה להפוך למעצמה כלכלית דרך תשתיות חכמות וחיבור לעולם. ישראל נמצאת בנקודה דומה רק שהחלון עלול להיסגר מהר. האתגר אינו רק הנדסי או כלכלי, אלא גם מדיני. שילוב סעודיה בפרויקט נותר סוגיה פתוחה, אך גם ללא פתרון מלא, עצם ההתקדמות עם מדינות המפרץ וירדן יכולה לייצר מסה קריטית. יתרה מכך, עצם קיומו של תהליך מייצר מציאות: השקעות, שיתופי פעולה, ותלות הדדית שמחזקת את היציבות האזורית.
חשוב להבין, IMEC אינו רק פרויקט תחבורתי. הוא מנגנון ליצירת “ביטוח אסטרטגי” לישראל. מדינה שהיא חלק בלתי נפרד משרשרת האספקה העולמית אינה נתפסת רק דרך פריזמה ביטחונית, אלא גם ככלכלה קריטית לשותפותיה. זהו שינוי עומק בתפיסת הכוח. ובסופו של דבר, השאלה אינה אם הפרויקט כדאי כלכלית בטווח הקצר אלא מה המחיר של אי־עשייה. במציאות שבה נתיבי הסחר הופכים לכלי לחץ, מדינה שלא משכילה למצב את עצמה כחלק מהפתרון עלולה להישאר חלק מהבעיה ולכן, זו השאלה האסטרטגית שקברניטי המדינה צריכים לענות עליה, האם ישראל תמשיך לחשוב מקומית או שתבחר סוף־סוף לשחק במגרש הגלובלי?
קובי בן משה הוא מנכ״ל חברת AVIV ומוביל את אשכול ההנדסה והייעוץ של חברת מטריקס. הוא בעל ניסיון רב בליווי מנכ״לים והנהלות בכירות בתהליכים מורכבים של מיזוגים, גיבוש אסטרטגיה עסקית, ניהול שינוי וקבלת החלטות בארגונים מורכבים. בנוסף, הוא מרצה בתואר שני בהנדסת תעשייה וניהול, ומשלב בין ניסיון ניהולי ומקצועי, ראייה מערכתית והבנה מעמיקה של האתגרים העסקיים, הארגוניים והניהוליים של הנהלות.
אהבתם?
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
זאת תחילה של ידידות מופלאה (:
ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!