ייעוץ ניהולי
ביום שאחרי ‘שאגת הארי’ צריך לחזור לשולחן השרטוט
שינויים מקרו-כלכליים בעקבות המלחמה מחייבים כל חברה לבחון את הרלוונטיות של התוכניות הקודמות, לחזור לשלב התכנון ולבנות תוכנית אסטרטגית מאפס, אשר מותאמת למציאות הנוכחית ולהזדמנויות החדשות שנוצרו
ביום שאחרי המלחמה ההנהלות מתעוררות לבוקר של עשייה מואצת: כל החברות מעלות הילוך במטרה לצמצם הפסדים ולחזור לשגרה כמה שיותר מהר, ומטבע הדברים הן שבות לתוכניות העבודה שלהן ומנסות להדביק את הפער. אבל במקום להיצמד לתוכניות הישנות צריך לנתח את המציאות החדשה, לחזור לשולחן השרטוט, לזהות את השינויים הכלכליים שעשויים להתרחש בעקבות המלחמה ולגבש מחדש את אסטרטגיית החברה.
מלחמת ‘שאגת הארי’ – ולפניה גם ‘חרבות ברזל’ – הביאו לשינויים בשוק הישראלי והאזורי ויצרו אדוות שהשפיעו גם על מעגלים גדולים יותר. נכון יהיה לכל חברה לבחון מגמות מקרו-כלכליות עדכניות ולזהות הזדמנויות חדשות שנוצרו:
1. הסיכונים הגיאו-פוליטיים, שנחשבו בעבר לנחלתן של חברות גדולות בלבד, משפיעים היום גם על חברות קטנות ובינוניות. כל סיכון גיאו-פוליטי עשוי לייצר סיטואציות בעייתיות לחברה, כמו לדוגמה סחר עם טורקיה. חברות שלפני המלחמה סחרו עם טורקיה בהיותה האב מרכזי לתעשייה ולחומרי גלם, גילו את עצמן בפני שוקת שבורה.
ההשפעות הגיאו-פוליטיות צפויות להמשיך – ואף להקצין – בשנים הבאות, והן דורשות מכל חברה לחשוב היטב היכן נמצאים השווקים ואמצעי הייצור שלה ועל מה מתבסס מבנה ההכנסות והרווחיות שלה. השוק כולו נדרש לניהול סיכונים, אך גם להסתכלות על הזדמנויות משמעותיות שעומדות בפתח.
2. התעשייה הביטחונית הוכיחה את איתנותה וחשיבותה העסקית, והיא מייצרת שרשרת ערך ארוכה מאוד, שבחלקה בנויה על נדבכים נוספים שאינם רק ביטחוניים: היא רוכשת שירותים בכל המגזרים, מפיננסים, דרך חומרי גלם לתעשייה ועד לתקשורת והלבשה, כמו גם אמצעי פיתוח ומוחות אקדמיים. האקו-סיסטם של התעשיות הביטחוניות משפיע בצורה דרמטית על הכלכלה, וחברות מענפים שונים צריכות להבין האם יש להן ערך ומקום בתוך ההתעצמות הזו של התעשייה הביטחונית, כספקים או כנותני שירותים, גם אם עד כה זה לא היה המקום הטבעי שלהן.
3. עדיין מוקדם לדעת האם וכיצד התקיפות האיראניות בכל רחבי המזרח התיכון ישפיעו על תחושת השותפות ומאמצי הנורמליזציה בין ישראל למדינות המפרץ, אך לפני המלחמה דובר על מסדרון IMEC מהודו, דרך מדינות המזרח התיכון ועד לאירופה. הפרויקט חוצה המדינות אמור להיות ציר כלכלי אסטרטגי לשינוע מהיר של סחורות דרך היבשה והים, לעקוף צווארי בקבוק ולחזק את מעמדה של ישראל כגשר יבשתי בין מזרח ומערב וכצומת סחר מרכזי. ההזדמנות הטמונה בפרויקט הענק הזה לא שמורה רק לחברות בתחום המסחר והלוגיסטיקה, אלא מהווה, בראש ובראשונה, אפשרות לצמיחה באמצעות השקעה בתשתיות.
4. הסתכלות מקרו-כלכלית משמעה פתיחת פריזמה רחבה על המקום של החברה בתוך שרשרת הערך הענפית שבה היא נמצאת. ההמלצה היא לא לעשות ניתוח על החברה כעומדת בפני עצמה, אלא להסתכל על שרשרת הערך לכל אורכה ולמצוא היכן ניתן להשתלב בה, כמו הפריחה בתעשיות הביטחוניות, לדוגמה. לאחר המלחמה צפויות התאוששות וחזרה מהירה למסלול צמיחה בזכות גמישות המשק הישראלי והניסיון מסבבי לחימה קודמים, התחזקות השקל וכן גידול משמעותי בהשקעות לצורך שיקום נזקי המלחמה. מנגד, צפים ועולים הסיכונים הגיאו-פוליטיים, שאלת מחירי האנרגיה ושיבוש נתיבי סחר ראשיים (שליטת איראן במיצרי הורמוז והחות’ים בים האדום), ויש לקחת בחשבון את כל המגמות וההתפתחויות הללו באסטרטגיית החברה.
נכון שאנחנו כישראלים מתפקדים טוב בעתות חירום ויודעים לצאת ממצבים קשים, אך היכולת לאלתר היא לא תוכנית עבודה, אלא תוכנית חירום. בשביל אסטרטגיה אמיתית צריך לחזור לשולחן השרטוט ולעשות ניתוח מעמיק על מנת לייצר תובנות ולהכין תוכנית פעולה. זכרו שהשוק הוא דינמי ויש לקחת בחשבון תרחישים אפשריים שמתאימים לתחום בו אתם פועלים ולמפות את מקורות הרווח והערך הכלכלי בענף. ישנה חשיבות גדולה לבחון האם החוזקות וההזדמנויות שהצגתם לפני המלחמה עדיין רלוונטיות, ולהבין לאן כדאי להמשיך מכאן.
קובי בן משה הוא מנכ״ל חברת AVIV ומוביל את אשכול ההנדסה והייעוץ של חברת מטריקס. הוא בעל ניסיון רב בליווי מנכ״לים והנהלות בכירות בתהליכים מורכבים של מיזוגים, גיבוש אסטרטגיה עסקית, ניהול שינוי וקבלת החלטות בארגונים מורכבים. בנוסף, הוא מרצה בתואר שני בהנדסת תעשייה וניהול, ומשלב בין ניסיון ניהולי ומקצועי, ראייה מערכתית והבנה מעמיקה של האתגרים העסקיים, הארגוניים והניהוליים של הנהלות.
אהבתם?
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
זאת תחילה של ידידות מופלאה (:
ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!