תכנון
מסתכלים קדימה: התכנון האסטרטגי והשיקום שצפויים לנגב המערבי
בימים אלה מתגבשת התוכנית לשיקום, פיתוח וחיזוק הנגב המערבי וחבל תקומה, והיא הראשונה שמקודמת במתווה החדש של מנהל התכנון ליצירת תוכניות אסטרטגיות מרחביות בישראל. קבלו הצצה אל מאחורי הקלעים של התכנון.
מאז ה-7 באוקטובר מקצה מדינת ישראל תקציבים ותוכניות רבות לשיקום ופיתוח הנגב המערבי וחבל תקומה. מעל כולן בולטת התוכנית האסטרטגית המרחבית אשר יצאה לדרך בנובמבר 2023, והפכה לתוכנית הראשונה במתווה החדש שמוביל מנהל התכנון לחלוקת הארץ לאזורים תפקודיים. מטרת התכנון היא שיקומו וחיזוקו של הנגב המערבי וחבל התקומה כמרחב מבוקש ומתפתח במערב מטרופולין באר שבע, המספק איכות חיים גבוהה ותנאים מיטביים לשגשוג וצמיחה מחודשת.
לראשונה: תוכנית אסטרטגית מרחבית
ממש כמו בעבר, הנגב חלוצי גם היום, והוא הראשון ליישם את החלוקה החדשה של מנהל התכנון לאזורי תכנון מרחביים, אשר משרטטת מחדש את גבולות השטח. לפי התוכנית, ישראל תחולק ל־28 אזורי תכנון, במקום השיוך ההיסטורי למחוזות ולערים הקיים כיום, וייחודה הוא בראייה האזורית. זאת בשונה מנקודת המבט שהיתה מקובלת על פי רוב עד היום, לפיה יש הסתכלות נפרדת על כל עיר וישוב בתוך מחוזות גיאוגרפיים רחבי ידיים.
בבסיס התוכנית החדשה עומדת ההבנה שמדינת ישראל צריכה לתת מענה מרחבי לגידול הצפוי באוכלוסייה ולספק שירותים ייעודיים לתושבי האזור לפי מאפייניהם. התוכנית האסטרטגית לכל מרחב נבנית בראייה לטווח רחוק – לשנת 2050 – ויוצרת מדיניות מרחבית בהתאם לצרכים של האזור: תשתיות, מוסדות מרכזיים, אזורי תעסוקה, חינוך, תנועה, היערכות לשינויי האקלים וכדומה. התהליך נועד להחיות את המרחב ולקדם תכנון אשר ממנו ייגזרו תוכניות נוספות.
התוכנית האסטרטגית לנגב המערבי היא תוכנית הפיילוט במודל החדש, אשר מקודמת על ידי רשות מקרקעי ישראל ומנהל התכנון באמצעות צוות רחב בהובלת חברת AVIV ומשרד בר לוי אדריכלים. בולטת בה לטובה ההירתמות חסרת התקדים של רשויות, גופים ומשרדי ממשלה והיא מתנהלת בקצב מואץ מתוך תחושת שותפות ורצון למקד מאמצים באזור, לקצר תהליכים ולקדם את היישום. תכנון המרחב מתבסס על שיקום הישובים שניזוקו ומתן פתרונות יישומיים להתחדשות עירונית מואצת בערים במרחב, כאשר הדגש הוא על גמישות בתהליך ובתוצרים לאור מצבים ומציאות משתנה. כמו כן, התוכנית מושתתת על עקרונות אנרגיה מתחדשת, תשתיות מרחביות, תחבורה ציבורית, חקלאות מתקדמת, תיירות ועוד.
לא רק ‘דרום אדום’
הנגב המערבי כולל את הערים שדרות, נתיבות ואופקים, וכן את המועצות האזוריות אשכול, מרחבים, שדות נגב, שער הנגב, בני שמעון והחלק הדרומי של מועצה אזורית חוף אשקלון. האזור כולו מושך אליו אוכלוסייה רבה ונמצא בצמיחה מתמדת מזה עשורים, ולכן חלק מהנחות היסוד שמלוות את התוכנית האסטרטגית הן שתושבים יחזרו לגור במרחב; שהצמיחה הדמוגרפית תמשיך כפי שהיתה עוד לפני המלחמה גם בערים וגם במועצות האזוריות; ושהקשר עם מטרופולין באר שבע הוא חיוני לתושבי האזור.
מטרת התוכנית היא לפזר נכון את המשאבים שמשקיעה המדינה בנגב המערבי על מנת לפתח, לשקם ולהעצים אותו על בסיס רצונות ושאיפות התושבים, ולשם כך גם מתנהל במקביל תהליך נרחב של שיתוף ציבור. באזור ישנה חשיבות גדולה לשטח הפתוח וערכיו, ואין כוונה ליישב אותו יתר על המידה, אלא לחזק את מוקדי ההתיישבות המשמעותיים. מכאן שהתוכנית האסטרטגית החדשה מתמקדת בביסוס הערים, בהגדרת הייחודיות וההתמחות שלהן, בחשיבה על מודלים של מוקדי משנה לחקלאות ותיירות במרחב, וכן בשיפור הנגישות וביצירת כלים להידוק יחסי עיר- כפר. צעדים אלה יעצימו את האזור, יאפשרו פיתוח מואץ מעבר לזה שהיה בו טרום ה-7 באוקטובר וישפרו את איכות החיים תוך חיזוק המעמד החברתי-כלכלי של התושבים.
בקיבוצים והמושבים בנגב המערבי קיימות תוכניות עתידיות להרחבה, והתוכנית המוצעת לאזור כוללת מסגרת עבודה לפרויקטים תכנוניים לקידום שדרוג כבישים, הוספת מתקני תחבורה ציבורית, הסדרת ופיתוח תעסוקה, מוקדי שירותים משמעותיים, סלילת שביל טיילות ותיירות ושמירה על השטחים הפתוחים והחקלאיים, שכן הנגב המערבי הוא מרחב חיוני לתוצרת החקלאית לכלל הארץ ולביטחון המזון הלאומי, לצד ערכי טבע תיירותיים. התוכנית מתייחסת לפרויקטים שיזמה מנהלת תקומה על מנת שיקבלו את המסגרת התכנונית הדרושה למימושם, וכן ליוזמות של אשכול נגב מערבי שעלו עוד לפני המלחמה והיו בשלבי תקצוב, ויקבלו כעת ביטוי בתוכנית יחד עם כלים נוספים לפיתוח.
אהבתם?
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
זאת תחילה של ידידות מופלאה (:
ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!