חזרת הטיסות לישראל היא לא רק חדשות לתיירים. זה הסימן שהמשק מתחיל לחזור לנשום

מאחורי לוחות ההמראות בנתב"ג מסתתר מנגנון כלכלי שלם: תיירות, סחר, שרשראות אספקה, השקעות ותחושת יציבות שמשפיעה על המשק כולו.

בשבועות האחרונים יותר ויותר חברות תעופה בינלאומיות מודיעות על חזרה לפעילות בישראל. לכאורה מדובר בעוד עדכון צרכני עבור ישראלים שמתכננים חופשה או נסיעת עבודה, אבל בפועל מדובר באחד הסימנים הכלכליים המשמעותיים ביותר ליציאה הדרגתית מתקופת חוסר הוודאות של המלחמה.

תעופה אזרחית איננה רק שירות תחבורתי. היא תשתית כלכלית קריטית. כאשר נתיבי האוויר מצטמצמים, המשק כולו מתכווץ איתם. כשהם נפתחים מחדש, לא רק הנוסעים חוזרים לנוע, גם הכסף, ההשקעות, הסחורות ואמון השוק מתחילים לחזור לזרום.

כשחברות התעופה עצרו, הפגיעה הורגשה הרבה מעבר לעולם התיירות

במהלך חודשי הלחימה, ובעיקר בתקופות ההסלמה מול איראן ובחזית הצפונית, עשרות חברות תעופה זרות הקפיאו או צמצמו משמעותית את פעילותן בישראל. הפגיעה המיידית הייתה במחירי הטיסות שזינקו בצורה חריגה, אך זו הייתה רק השכבה הראשונה של המשבר.

ברגע שהיקף הטיסות יורד בצורה חדה, נפגעת שרשרת כלכלית רחבה במיוחד:
בתי מלון מאבדים תיירים מחו"ל
מסעדות ועסקי פנאי רואים ירידה חדה בפעילות
חברות הסעה, מדריכי טיולים והשכרת רכב נפגעים ישירות
עובדים רבים מוצאים לחל"ת או מאבדים הכנסה
חברות בינלאומיות מצמצמות פעילות עסקית מול ישראל
משקיעים ואנשי עסקים מתקשים להגיע לישראל בתדירות סבירה

אבל אחת הפגיעות המשמעותיות ביותר כמעט לא דוברה: הסחר האווירי.

רוב המטען האווירי בכלל טס עם נוסעים

חלק גדול מהייבוא והייצוא האווירי של ישראל לא מגיע במטוסי מטען ייעודיים, אלא בבטן מטוסי הנוסעים. כאשר עשרות חברות תעופה הפסיקו לטוס לישראל, נפגעה גם יכולת השינוע של רכיבים לתעשייה, ציוד רפואי, מוצרים טכנולוגיים, חלקי חילוף ומשלוחים רגישים לזמן.

במשק שמבוסס במידה רבה על תעשיות טכנולוגיה, בריאות וייצוא עתיר ערך, מדובר בפגיעה מהותית בשרשרת האספקה וביכולת המסחר.

חלק מהחברות בעולם אף הקפיאו משלוחים לישראל לחלוטין, בין היתר בשל עלויות ביטוח גבוהות, מחסור בקיבולת אווירית וחשש ביטחוני. המשמעות הייתה זמני אספקה ארוכים יותר, עלויות לוגיסטיקה גבוהות ופגיעה בתחרותיות של חברות ישראליות.

חזרת הטיסות היא חזרה של קיבולת, לא רק של נוסעים

כאשר חברות התעופה חוזרות לפעול בישראל, המשמעות הכלכלית מתחילה כמעט באופן מיידי:
היצע הטיסות גדל
מחירי הכרטיסים מתחילים להתייצב
קיבולת המטען האווירי מתרחבת
זמני אספקה מתקצרים
תיירות נכנסת חוזרת להזרים מטבע חוץ
חברות בינלאומיות מקבלות מחדש תחושת ודאות תפעולית

לצד זה, קיימת גם השפעה עקיפה אך משמעותית: עסקים מתחילים לתכנן קדימה. חברות מוכנות לחזור להשקיע, לקיים פגישות פיזיות, להביא עובדים מחו"ל ולהחזיר פעילות שהוקפאה. במילים אחרות, חזרת הטיסות איננה רק התאוששות של ענף התעופה. היא אינדיקציה לכך שהמערכת הכלכלית כולה מתחילה לחזור לתנועה.

תעופה היא גם מדד לאמון בינלאומי

בעולם העסקי, עצם ההחלטה של חברות תעופה בינלאומיות לחזור לפעילות בישראל משדרת מסר רחב יותר של יציבות.

חברות תעופה הן מהגופים הרגישים ביותר לסיכונים גיאו פוליטיים. הן בוחנות באופן רציף ביטחון, כדאיות, ביקושים ועלויות ביטוח. לכן, חזרה של חברות בינלאומיות לשוק הישראלי אינה רק החלטה תפעולית, אלא גם איתות לשווקים, למשקיעים ולחברות גלובליות.

מדינה שניתן לטוס אליה וממנה בצורה רציפה היא מדינה שנתפסת כמתפקדת. בעולם של שרשראות אספקה גלובליות, השקעות בינלאומיות ותחרות על הון אנושי, זו כבר לא סוגיית תיירות בלבד, אלא רכיב משמעותי בחוסן הכלכלי.

מרגלית מוסה פרידברג היא סמנכ״לית תכנון, ניהול ומערכים בחברת AVIV ומתמחה בתכנון וניהול פרויקטים, פרוגרמות לבנייה, מערכים, לוגיסטיקה ותכנון ייעודי לשטחי משרדים ותעשייה במגזר הפרטי והציבורי. במסגרת תפקידה היא מלווה מהלכים מורכבים של תכנון, הקמה והתייעלות, ומביאה ניסיון בניהול מנהלות רחבות היקף בתחומי בינוי, תשתיות ונכסים. בנוסף, היא יזמה ומנהלת פורום מקצועי לניהול נכסים, בינוי ותשתיות, ומשלבת בעבודתה ראייה מערכתית של צרכים ארגוניים, תפעוליים ופיזיים בסביבות עבודה משתנות.