אל תרדפו אחרי רובוטים. אתם צריכים קסטומיזציה, ולא באזז
המרלו"גים ורצפות הייצור מוצפים בשנים האחרונות בהבטחות על מהפכות טכנולוגיות, בינה מלאכותית וזרועות רובוטיות שיעשו הכול בלחיצת כפתור. הרצון להצטרף לבאזז ולא להישאר מאחור הוא גדול, וחברות רבות רצות לרכוש רובוטים יקרים רק בגלל טרנד או לחץ מההנהלה, ולעיתים אף הופכות את הטכנולוגיה למטרה בפני עצמה. מהר מאוד הן מגלות שה-ROI (ההחזר על ההשקעה) לוקח שנים או שהגמישות של העסק נפגעה, כי הרובוט פשוט לא מתאים למאפייני המבנה או הפעילות העסקית.
לכאן נכנסת ההתפכחות מ'הבהלה לזהב' הטכנולוגי: תעשייה חכמה באמת לא רודפת אחרי הטרנד הבא, אלא משקיעה באוטומציה מותאמת אישית. בסופו של דבר, רובוט יקר שלא הותאם במדויק לקו הייצור או למחסנים עלול להפוך לפיל לבן ולבור תקציבי עמוק.
האסטרטגיה שמאחורי האוטומציה היא מנוע הצמיחה האמיתי
כשמדברים על אוטומציה בתעשייה קל לראות לנגד העיניים את אמזון ועליבאבא, ולדמיין רובוטים דמויי אדם או קובוטים (רובוטים שיתופיים) המהלכים לצד העובדים. אבל המציאות בשטח עוד רחוקה משם, במיוחד בשוק הישראלי, וייקחו עוד שנים ארוכות עד שנראה פתרונות כאלה בקנה מידה רחב. החדשנות האמיתית של האוטומציה בתעשייה היא אולי פחות פוטוגנית, אבל הרבה יותר פרקטית, ניהולית ועסקית: היא מתרכזת במודולריות, בנגישות כלכלית, בגמישות ובעיקר בהתאמה אסטרטגית מדויקת לצרכי החברה.
אוטומציה חכמה אינה עוסקת בעצם הכנסת הרובוט למחסן, אלא בתהליך התכנון המקדים: גיבוש אסטרטגיה ארוכת טווח, בדיקת היתכנות כלכלית ותפעולית מעמיקה וחיבור ישיר של האוטומציה למהלכים העסקיים של החברה. פתרון אמיתי נמדד ביכולת שלו לשמר את הגמישות התפעולית, להגדיל את שורת הרווח ולשרת את יעדי הצמיחה של החברה.
מחסן ידני קל מאוד להתאמה, כי כל מה שצריך זה להזיז מדפים, לשנות מסלולים ולעיתים לגייס עובדים זמניים ל'פיקים' שמאפיינים את תקופות החגים ואת מכירות נובמבר, אבל כשמדובר באוטומציה – המורכבות גדלה. במקרה שהחברה מחליטה לשנות את קו המוצרים שלה, לעבור לאריזות בגדלים שונים או להעתיק את המחסן למיקום אחר בעקבות צמיחה, אם לא תכננתם נכון את האוטומציה – הפרויקט היקר הופך בין לילה לנטל כלכלי ותפעולי. לכן, האתגר האמיתי הוא לא לקנות את הרובוט הכי חדיש, אלא לדעת לשמור על גמישות.
הנגישות התפעולית והכלכלית של השוק החדש
גמישות היא שם המשחק במיוחד כשמדובר בחברות בינוניות וקטנות. שוק האוטומציה הלוגיסטית השתנה בשנים האחרונות, ופתרונות טכנולוגיים נגישים יותר פתחו את הדלת גם לחברות שאינן נמנות עם תאגידי הענק. עכשיו, לראשונה, יכולות גם הן להטמיע אוטומציות מורכבות. בעקבות השינוי, נכנסו לתחום גם חברות TPL (Third Party Logistics), שעבורן מדובר בקפיצה אמיצה למים: בחברות לוגיסטיקה של צד שלישי, המודל העסקי מבוסס על חוזים משתנים – ולעיתים קרובות אף קצרי טווח – עם לקוחות שונים, ולא תמיד משתלם להשקיע ברובוט עבור לקוח שעוזב בעוד שנה-שנתיים. להן אין כסף לטעויות הנובעות מקשיחוּת, לכן הן חייבות ליישם פתרונות קסטומיזציה, שיאפשרו אוטומציה גמישה ומודולרית ככל הניתן.
אם יש ענף נוסף שבו האוטומציה אינה מוצר מדף בשום אופן, וממחיש יותר מכל את הצורך בקסטומיזציה, הרי זה עולם המזון והקמעונאות. בהזמנות און-ליין המערכות נדרשות לדיוק בזמני המשלוח כדי לשמור על טריות, לניהול קפדני של מלאי ותוקף מוצרים וכן לשילוב טמפרטורות. במדינה חמה כמו ישראל, שמירת שרשרת הקירור שתביא את המוצרים ללקוח בטמפרטורה הנכונה היא המורכבות הבולטת והמשמעותית ביותר. בסביבה כזו, האוטומציה חייבת לעבור התאמה אישית מדויקת, אחרת היא עלולה להוביל להשמדת סחורה בשווי של מיליוני שקלים.
בסופו של דבר, המציאות התפעולית הדינמית והאתגרים המורכבים הניצבים כיום בפני השוק, אינם מאפשרים עוד להסתפק בפתרונות מדף. בעולם תחרותי שבו לכל חברה ולכל לקוח יש דנ"א ייחודי ומורכבות משלו, המפתח להצלחה טמון באיתור ה-Best Fit Solution. בהיעדר סטנדרט אחיד, הניווט אל עבר הפתרון המדויק מחייב גמישות מחשבתית, מקצועיות ללא פשרות, ולא פעם גם חשיבה מחוץ לקופסה (או לקרטון, במקרה שלנו).
אבי סגל הוא מנהל מחלקת אוטומציה בחברת Programa-AVIV, ומתמחה בתכנון והטמעה של מערכות אוטומציה לוגיסטיות ובתכנון מרכזים לוגיסטיים ומרלו"גים אוטומטיים. במסגרת תפקידו הוא מוביל פרויקטים משלב התכנון והאפיון, דרך בחינת חלופות, בחירת ספקים וגיבוש הפתרון הטכנולוגי, ועד להתקנה, אינטגרציה והרצה של מערכות האוטומציה. לאורך הקריירה ניהל פרויקטים מורכבים ורחבי היקף בישראל ובחו"ל, הכוללים מערכות אחסון, מיון, ליקוט ושינוע אוטומטיות. הוא בעל תואר B.Sc בהנדסת מכונות מאוניברסיטת תל אביב.
